תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק כ

א ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים, וינהג יואב את־חיל הצבא וישחת את־ארץ בני־עמון ויבוא ויצר את־רבה, ודויד, יושב בירושלים; ויך יואב את־רבה, ויהרסהא. ב וייקח דויד את־עטרת־מלכם מעל ראשו וימצאה משקל כיכר־זהב, ובה אבן יקרה, ותהי, על־ראש דויד; ושלל העיר הוציא, הרבה מאוד. ג ואת־העם אשר־בה הוציא, וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות, וכן יעשה דויד, לכול ערי בני־עמון; וישב דויד וכל־העם, ירושלים. {ס} ד ויהי, אחרי־כן, ותעמוד מלחמה בגזר, עם־פלשתים; אז הכה סיבכיי החושתי, את־סיפיי מילידי הרפאים--וייכנעו. ה ותהי־עוד מלחמה, את־פלשתים; ויך אלחנן בן־יעיר, את־לחמי אחי גולית הגיתי--ועץ חניתו, כמנור אורגים. {ס} ו ותהי־עוד מלחמה, בגת; ויהי איש מידה, ואצבעותיו שש־ושש עשרים וארבע, וגם־הוא, נולד להרפא. ז ויחרף, את־ישראל; ויכהו, יהונתן, בן־שמעא, אחי דויד. ח אל נולדו להרפא, בגת; וייפלו ביד־דויד, וביד־עבדיו. {פ}