תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק ט

א ומלכת־שבא, שמעה את־שמע שלמה, ותבוא לנסות את־שלמה בחידות בירושלים בחיל כבד מאוד וגמלים נושאים בשמים וזהב לרוב, ואבן יקרה; ותבוא, אל־שלמה, ותדבר עימו, את כל־אשר היה עם־לבבה. ב ויגד־לה שלמה, את־כל־דבריה; ולא־נעלם דבר משלמה, אשר לא הגיד לה. ג ותרא, מלכת־שבא, את, חכמת שלמה--והבית, אשר בנה. ד ומאכל שולחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם, ומשקיו ומלבושיהם, ועלייתו, אשר יעלה בית יהוה; ולא־היה עוד בה, רוח. ה ותאמר, אל־המלך, אמת הדבר, אשר שמעתי בארצי--על־דבריך, ועל־חכמתך. ו ולא־האמנתי לדבריהם, עד אשר־באתי ותראינה עיניי, והנה לא הוגד־לי, חצי מרבית חכמתך: יספת, על־השמועה אשר שמעתי. ז אשרי אנשיך, ואשרי עבדיך אלה--העומדים לפניך תמיד, ושומעים את־חכמתך. ח יהי יהוה אלוהיך, ברוך, אשר חפץ בך לתיתך על־כיסאו למלך, ליהוה אלוהיך: באהבת אלוהיך את־ישראל, להעמידו לעולם, וייתנך עליהם למלך, לעשות משפט וצדקה. ט ותיתן למלך מאה ועשרים כיכר זהב, ובשמים לרוב מאוד--ואבן יקרה; ולא היה כבושם ההוא, אשר־נתנה מלכת־שבא למלך שלמה. י וגם־עבדי חורם ועבדי שלמה, אשר־הביאו זהב מאופיר--הביאו עצי אלגומים, ואבן יקרה. יא ויעש המלך את־עצי האלגומים מסילות לבית־יהוה, ולבית המלך, וכינורות ונבלים, לשרים; ולא־נראו כהם לפנים, בארץ יהודה. יב והמלך שלמה נתן למלכת־שבא, את־כל־חפצה אשר שאלה, מלבד, אשר־הביאה אל־המלך; ותהפוך ותלך לארצה, היא ועבדיה. {פ}

יג ויהי משקל הזהב, אשר־בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות ושישים ושש, כיכרי זהב. יד לבד מאנשי התרים והסוחרים, מביאים; וכל־מלכי ערב ופחות הארץ, מביאים זהב וכסף לשלמה. טו ויעש המלך שלמה מאתיים צינה, זהב שחוט: שש מאות זהב שחוט, יעלה על־הצינה האחת. טז ושלוש־מאות מגינים, זהב שחוט--שלוש מאות זהב, יעלה על־המגן האחת; וייתנם המלך, בבית יער הלבנון. יז ויעש המלך כיסא־שן, גדול; ויצפהו, זהב טהור. יח ושש מעלות לכיסא וכבש בזהב לכיסא, מואחזים, וידות מזה ומזה, על־מקום השבת; ושניים אריות, עומדים אצל הידות. יט ושנים עשר אריות, עומדים שם על־שש המעלות--מזה ומזה; לא־נעשה כן, לכל־ממלכה. כ וכול כלי משקה המלך שלמה, זהב, וכול כלי בית־יער הלבנון, זהב סגור: אין כסף, נחשב בימי שלמה--למאומה. כא כי־אונייות למלך הולכות תרשיש, עם עבדי חורם: אחת לשלוש שנים תבואנה אונייות תרשיש, נושאות זהב וכסף, שנהבים וקופים, ותוכיים. {פ}

כב ויגדל המלך שלמה, מכול מלכי הארץ--לעושר, וחכמה. כג וכול מלכי הארץ, מבקשים את־פני שלמה--לשמוע, את־חכמתו, אשר־נתן האלוהים, בליבו. כד והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות, נשק ובשמים, סוסים, ופרדים--דבר־שנה, בשנה. {ס} כה ויהי לשלמה ארבעת אלפים אוריות סוסים, ומרכבות, ושנים־עשר אלף, פרשים; ויניחם בערי הרכב, ועם־המלך בירושלים. כו ויהי מושל, בכל־המלכים--מן־הנהר ועד־ארץ פלשתים, ועד גבול מצריים. כז וייתן המלך את־הכסף בירושלים, כאבנים; ואת הארזים, נתן כשקמים אשר־בשפילה--לרוב. כח ומוציאים סוסים ממצריים לשלמה, ומכל־הארצות. כט ושאר דברי שלמה, הראשונים והאחרונים--הלוא־הם כתובים, על־דברי נתן הנביא, ועל־נבואת אחייה השילוני ובחזות יעדו החוזה, על־ירובעם בן־נבט. ל וימלוך שלמה בירושלים על־כל־ישראל, ארבעים שנה. לא וישכב שלמה, עם־אבותיו, ויקברוהו, בעיר דויד אביו; וימלוך רחבעם בנו, תחתיו. {פ}