תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק יב

א ואלה, הבאים אל־דויד לציקלג, עוד עצור, מפני שאול בן־קיש; והמה, בגיבורים, עוזרי, המלחמה. ב נושקי קשת, מיימינים ומשמאילים באבנים, ובחיצים, בקשת--מאחי שאול, מבנימין. ג הראש אחיעזר ויואש, בני השמעה הגבעתי, ויזיאל ופלט, בני עזמוות; וברכה, ויהוא הענתותי. ד וישמעיה הגבעוני גיבור בשלושים, ועל־השלושים. ה וירמיה ויחזיאל ויוחנן, ויוזבד הגדרתי. {ס} ו אלעוזיי וירימות ובעליה ושמריהו, ושפטיהו החרופי. ז אלקנה ויישייהו ועזראל ויועזר, וישובעם--הקורחים. ח ויועאלה וזבדיה בני ירוחם, מן־הגדור. ט ומן־הגדי נבדלו אל־דויד למצד מדברה גיבורי החיל, אנשי צבא למלחמה--עורכי צינה, ורומח; ופני אריה פניהם, וכצביים על־ההרים למהר. י עזר, הראש; עובדיה, השני, אליאב, השלישי. יא משמנה, הרביעי, ירמיה, החמישי. יב עתיי, השישי, אליאל, השביעי. יג יוחנן, השמיני, אלזבד, התשיעי. יד ירמיהו, העשירי, מכבניי, עשתי עשר. {ס} טו אלה מבני־גד, ראשי הצבא; אחד למאה הקטן, והגדול לאלף. טז אלה הם, אשר עברו את־הירדן בחודש הראשון, והוא ממלא, על־כל־גדותיו; ויבריחו, את־כל־העמקים, למזרח, ולמערב. {פ}

יז ויבואו, מן־בני בנימין ויהודה, עד־למצד, לדויד. יח וייצא דויד, לפניהם, ויען ויאמר להם, אם־לשלום באתם אליי לעוזרני יהיה־לי עליכם לבב ליחד; ואם־לרמותני לצריי, בלא חמס בכפיי, ירא אלוהי אבותינו, ויוכח. {ס} יט ורוח לבשה, את־עמשיי ראש השלישים, לך דויד ועימך בן־ישי, שלום שלום לך ושלום לעוזריך כי עזרך אלוהיך; ויקבלם דויד, וייתנם בראשי הגדוד. {פ}

כ וממנשה נפלו על־דויד, בבואו עם־פלשתים על־שאול למלחמה--ולא עזרום: כי בעצה, שילחוהו סרני פלשתים לאמור, בראשינו, ייפול אל־אדוניו שאול. כא בלכתו אל־ציקלג, נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד, ואליהוא, וצילתיי: ראשי האלפים, אשר למנשה. כב והמה, עזרו עם־דויד על־הגדוד, כי־גיבורי חיל, כולם; ויהיו שרים, בצבא. כג כי לעת־יום ביום, יבואו על־דויד לעוזרו--עד־למחנה גדול, כמחנה אלוהים. {פ}

כד ואלה מספרי ראשי החלוץ, לצבא, באו על־דויד, חברונה: להסב מלכות שאול, אליו--כפי יהוה. {ס} כה בני יהודה, נושאי צינה ורומח--ששת אלפים ושמונה מאות, חלוצי צבא. {ס} כו מן־בני שמעון, גיבורי חיל לצבא--שבעת אלפים, ומאה. {ס} כז מן־בני, הלוי--ארבעת אלפים, ושש מאות. {ס} כח ויהוידע, הנגיד לאהרון; ועימו, שלושת אלפים ושבע מאות. {ס} כט וצדוק נער, גיבור חיל; ובית־אביו שרים, עשרים ושניים. {ס} ל ומן־בני בנימין אחי שאול, שלושת אלפים; ועד־הנה, מרביתם, שומרים, משמרת בית שאול. {ס} לא ומן־בני אפריים, עשרים אלף ושמונה מאות--גיבורי חיל, אנשי שמות לבית אבותם. {ס} לב ומחצי מטה מנשה, שמונה עשר אלף, אשר ניקבו בשמות, לבוא להמליך את־דויד. {ס} לג ומבני יששכר, יודעי בינה לעיתים, לדעת, מה־יעשה ישראל--ראשיהם מאתיים, וכל־אחיהם על־פיהם. {ס} לד מזבולון יוצאי צבא, עורכי מלחמה בכל־כלי מלחמה--חמישים אלף: ולעדור, בלא־לב ולב. {ס} לה ומנפתלי, שרים אלף; ועימהם בצינה וחנית, שלושים ושבעה אלף. {ס} לו ומן־הדני עורכי מלחמה, עשרים־ושמונה אלף ושש מאות. {ס} לז ומאשר, יוצאי צבא לערוך מלחמה--ארבעים אלף. {ס} לח ומעבר לירדן מן־הראובני והגדי וחצי שבט מנשה, בכול כלי צבא מלחמה--מאה ועשרים, אלף. {ס} לט כל־אלה אנשי מלחמה, עודרי מערכה, בלבב שלם באו חברונה, להמליך את־דויד על־כל־ישראל; וגם כל־שרית ישראל, לב אחד--להמליך את־דויד. מ ויהיו־שם עם־דויד ימים שלושה, אוכלים ושותים: כי־הכינו להם, אחיהם. מא וגם הקרובים־אליהם עד־יששכר וזבולון ונפתלי, מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבילים וצימוקים ויין־ושמן ובקר וצאן--לרוב: כי שמחה, בישראל. {פ}