תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים ב פרק יג

א בשנת שמונה עשרה, למלך ירובעם; וימלוך אבייה, על־יהודה. ב שלוש שנים, מלך בירושלים, ושם אימו, מיכיהו בת־אוריאל מן־גבעה; ומלחמה הייתה בין אבייה, ובין ירובעם. ג ויאסור אבייה את־המלחמה, בחיל גיבורי מלחמה, ארבע־מאות אלף, איש בחור; {ס} וירובעם, ערך עימו מלחמה, בשמונה מאות אלף איש בחור, גיבור חיל. {ס} ד ויקם אבייה, מעל להר צמריים, אשר, בהר אפריים; ויאמר, שמעוני ירובעם וכל־ישראל. ה הלוא לכם, לדעת, כי יהוה אלוהי ישראל נתן ממלכה לדויד על־ישראל, לעולם: לו ולבניו, ברית מלח. {פ}

ו ויקם ירובעם בן־נבט, עבד שלמה בן־דויד; וימרוד, על־אדוניו. ז וייקבצו עליו, אנשים ריקים בני בלייעל, ויתאמצו, על־רחבעם בן־שלמה; ורחבעם, היה נער ורך־לבב, ולא התחזק, לפניהם. ח ועתה אתם אומרים, להתחזק לפני ממלכת יהוה, ביד, בני דויד; ואתם, המון רב, ועימכם עגלי זהב, אשר עשה לכם ירובעם לאלוהים. ט הלוא הדחתם את־כוהני יהוה, את־בני אהרון והלויים; ותעשו לכם כוהנים, כעמי הארצות--כל־הבא למלא ידו בפר בן־בקר ואילים שבעה, והיה כוהן ללא אלוהים. {ס} י ואנחנו יהוה אלוהינו, ולא עזבנוהו; וכוהנים משרתים ליהוה, בני אהרון, והלויים, במלאכת. יא ומקטירים ליהוה עולות בבוקר־בבוקר ובערב־בערב וקטורת־סמים ומערכת לחם על־השולחן הטהור, ומנורת הזהב ונרותיה לבער בערב בערב--כי־שומרים אנחנו, את־משמרת יהוה אלוהינו; ואתם, עזבתם אותו. יב והנה עימנו בראש האלוהים וכוהניו, וחצוצרות התרועה--להריע עליכם; בני ישראל, אל־תילחמו עם־יהוה אלוהי־אבותיכם--כי־לא תצליחו. יג וירובעם, הסב את־המארב, לבוא, מאחריהם; ויהיו לפני יהודה, והמארב מאחריהם. יד ויפנו יהודה, והנה להם המלחמה פנים ואחור, ויצעקו, ליהוה; והכוהנים, מחצרים בחצוצרות. טו ויריעו, איש יהודה; ויהי, בהריע איש יהודה, והאלוהים נגף את־ירובעם וכל־ישראל, לפני אבייה ויהודה. טז וינוסו בני־ישראל, מפני יהודה; וייתנם אלוהים, בידם. יז ויכו בהם אבייה ועמו, מכה רבה; וייפלו חללים מישראל, חמש־מאות אלף איש בחור. יח וייכנעו בני־ישראל, בעת ההיא; ויאמצו, בני יהודה, כי נשענו, על־יהוה אלוהי אבותיהם. יט וירדוף אבייה, אחרי ירובעם, וילכוד ממנו ערים, את־בית־אל ואת־בנותיה ואת־ישנה ואת־בנותיה; ואת־עפריין, ובנותיה. כ ולא־עצר כוח־ירובעם עוד, בימי אבייהו; וייגפהו יהוה, וימות. {פ}

כא ויתחזק אבייהו--ויישא־לו, נשים ארבע עשרה; ויולד, עשרים ושניים בנים, ושש עשרה, בנות. כב ויתר דברי אבייה, ודרכיו ודבריו--כתובים, במדרש הנביא עידוא. כג וישכב אבייה עם־אבותיו, ויקברו אותו בעיר דויד, וימלוך אסא בנו, תחתיו; בימיו שקטה הארץ, עשר שנים. {פ}