תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברי הימים - הכול
דברי הימים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט - דברי הימים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

דברי הימים א פרק יד

א וישלח חורם מלך־צור מלאכים, אל־דויד, ועצי ארזים, וחרשי קיר וחרשי עצים--לבנות לו, בית. ב ויידע דויד, כי־הכינו יהוה למלך על־ישראל: כי־נישאת למעלה מלכותו, בעבור עמו ישראל. {ס} ג וייקח דויד עוד נשים, בירושלים; ויולד דויד עוד, בנים ובנות. ד ואלה שמות הילודים, אשר היו־לו בירושלים: שמוע ושובב, נתן ושלמה. ה ויבחר ואלישוע, ואלפלט. ו ונוגה ונפג, ויפיע. ז ואלישמע ובעלידע, ואליפלט. {פ}

ח וישמעו פלשתים, כי־נמשח דויד למלך על־כל־ישראל, ויעלו כל־פלשתים, לבקש את־דויד; וישמע דויד, וייצא לפניהם. ט ופלשתים, באו; ויפשטו, בעמק רפאים. י וישאל דויד באלוהים, לאמור--האעלה על־פלשתים, ונתתם בידי; ויאמר לו יהוה עלה, ונתתים בידך. יא ויעלו בבעל־פרצים, ויכם שם דויד, ויאמר דויד, פרץ האלוהים את־אויביי בידי כפרץ מים; על־כן, קראו שם־המקום ההוא--בעל פרצים. יב ויעזבו שם, את־אלוהיהם; ויאמר דויד, ויישרפו באש. {פ}

יג ויוסיפו עוד פלשתים, ויפשטו בעמק. יד וישאל עוד דויד, באלוהים, ויאמר לו האלוהים, לא תעלה אחריהם: הסב, מעליהם, ובאת להם, ממול הבכאים. טו ויהי כשומעך את־קול הצעדה, בראשי הבכאים--אז, תצא במלחמה: כי־יצא האלוהים לפניך, להכות את־מחנה פלשתים. טז ויעש דויד, כאשר ציווהו האלוהים; ויכו את־מחנה פלשתים, מגבעון ועד־גזרה. יז וייצא שם־דויד, בכל־הארצות; ויהוה נתן את־פחדו, על־כל־הגויים.