תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק לב

א האזינו השמים, ואדברה; {ס} ותשמע הארץ, אמרי-פי. {ר}
ב יערף כמטר לקחי, {ס} תזל כטל אמרתי, {ר}
כשעירם עלי-דשא, {ס} וכרביבים עלי-עשב. {ר}
ג כי שם יהוה, אקרא: {ס} הבו גדל, לאלהינו. {ר}
ד הצור תמים פעלו, {ס} כי כל-דרכיו משפט: {ר}
אל אמונה ואין עול, {ס} צדיק וישר הוא. {ר}
ה שחת לו לא, בניו מומם: {ס} דור עקש, ופתלתל. {ר}
ו ה ליהוה, תגמלו-זאת-- {ס} עם נבל, ולא חכם: {ר}
הלוא-הוא אביך קנך, {ס} הוא עשך ויכננך. {ר}
ז זכר ימות עולם, בינו שנות דר-ודר; {ס} שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. {ר}
ח בהנחל עליון גוים, {ס} בהפרידו בני אדם; {ר}
יצב גבלת עמים, {ס} למספר בני ישראל. {ר}
ט כי חלק יהוה, עמו: {ס} יעקב, חבל נחלתו. {ר}
י ימצאהו בארץ מדבר, {ס} ובתהו ילל ישמן; {ר}
יסבבנהו, יבוננהו-- {ס} יצרנהו, כאישון עינו. {ר}
יא כנשר יעיר קנו, על-גוזליו ירחף; {ס} יפרש כנפיו יקחהו, ישאהו על-אברתו. {ר}
יב יהוה, בדד ינחנו; {ס} ואין עמו, אל נכר. {ר}
יג ירכבהו על-במותי במתי ארץ, {ס} ויאכל תנובת שדי; {ר}
וינקהו דבש מסלע, {ס} ושמן מחלמיש צור. {ר}
יד חמאת בקר וחלב צאן, {ס} עם-חלב כרים ואילים {ר}
בני-בשן ועתודים, {ס} עם-חלב, כליות חטה; {ר}
ודם-ענב, תשתה-חמר. {ס} טו וישמן ישרון ויבעט, {ר}
שמנת עבית כשית; {ס} ויטש אלוה עשהו, {ר}
וינבל צור ישעתו. {ס} טז יקנאהו, בזרים; {ר}
בתועבת, יכעיסהו. {ס} יז יזבחו, לשדים לא אלה-- {ר}
אלהים, לא ידעום; {ס} חדשים מקרב באו, {ר}
לא שערום אבתיכם. {ס} יח צור ילדך, תשי; {ר}
ותשכח, אל מחללך. {ס} יט וירא יהוה, וינאץ, {ר}
מכעס בניו, ובנתיו. {ס} כ ויאמר, אסתירה פני מהם-- {ר}
אראה, מה אחריתם: {ס} כי דור תהפכת המה, {ר}
בנים לא-אמן בם. {ס} כא הם קנאוני בלא-אל, {ר}
כעסוני בהבליהם; {ס} ואני אקניאם בלא-עם, {ר}
בגוי נבל אכעיסם. {ס} כב כי-אש קדחה באפי, {ר}
ותיקד עד-שאול תחתית; {ס} ותאכל ארץ ויבלה, {ר}
ותלהט מוסדי הרים. {ס} כג אספה עלימו, רעות; {ר}
חצי, אכלה-בם. {ס} כד מזי רעב ולחמי רשף, {ר}
וקטב מרירי; {ס} ושן-בהמת, אשלח-בם, {ר}
עם-חמת, זחלי עפר. {ס} כה מחוץ, תשכל-חרב, ומחדרים, אימה; גם-בחור, {ר}
גם-בתולה--יונק, עם-איש שיבה. {ס} כו אמרתי, אפאיהם; {ר}
אשביתה מאנוש, זכרם. {ס} כז לולי, כעס אויב אגור-- {ר}
פן-ינכרו, צרימו: {ס} פן-יאמרו ידנו רמה, {ר}
ולא יהוה פעל כל-זאת. {ס} כח כי-גוי אבד עצות, המה; {ר}
ואין בהם, תבונה. {ס} כט לו חכמו, ישכילו זאת; {ר}
יבינו, לאחריתם. {ס} ל איכה ירדף אחד, אלף, {ר}
ושנים, יניסו רבבה: {ס} אם-לא כי-צורם מכרם, {ר}
ויהוה הסגירם. {ס} לא כי לא כצורנו, צורם; {ר}
ואיבינו, פלילים. {ס} לב כי-מגפן סדם גפנם, {ר}
ומשדמת עמרה: {ס} ענבמו, ענבי-רוש-- {ר}
אשכלת מררת, למו. {ס} לג חמת תנינם, יינם; {ר}
וראש פתנים, אכזר. {ס} לד הלא-הוא, כמס עמדי; {ר}
חתום, באוצרתי. {ס} לה לי נקם ושלם, {ר}
לעת תמוט רגלם: {ס} כי קרוב יום אידם, {ר}
וחש עתדת למו. {ס} לו כי-ידין יהוה עמו, {ר}
ועל-עבדיו יתנחם: {ס} כי יראה כי-אזלת יד, {ר}
ואפס עצור ועזוב. {ס} לז ואמר, אי אלהימו-- {ר}
צור, חסיו בו. {ס} לח אשר חלב זבחימו יאכלו, {ר}
ישתו יין נסיכם; {ס} יקומו, ויעזרכם-- {ר}
יהי עליכם, סתרה. {ס} לט ראו עתה, כי אני אני הוא, {ר}
ואין אלהים, עמדי: {ס} אני אמית ואחיה, {ר}
מחצתי ואני ארפא, {ס} ואין מידי, מציל. {ר}
מ כי-אשא אל-שמים, ידי; {ס} ואמרתי, חי אנכי לעלם. {ר}
מא אם-שנותי ברק חרבי, {ס} ותאחז במשפט ידי; {ר}
אשיב נקם לצרי, {ס} ולמשנאי אשלם. {ר}
מב אשכיר חצי מדם, {ס} וחרבי תאכל בשר; {ר}
מדם חלל ושביה, {ס} מראש פרעות אויב. {ר}
מג הרנינו גוים עמו, {ס} כי דם-עבדיו יקום; {ר}
ונקם ישיב לצריו, {ס} וכפר אדמתו עמו. {ר}
{ש}

מד ויבא משה, וידבר את-כל-דברי השירה-הזאת--באזני העם: הוא, והושע בן-נון. מה ויכל משה, לדבר את-כל-הדברים האלה--אל-כל-ישראל. מו ויאמר אלהם, שימו לבבכם, לכל-הדברים, אשר אנכי מעיד בכם היום: אשר תצום, את-בניכם, לשמר לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת. מז כי לא-דבר רק הוא, מכם--כי-הוא, חייכם; ובדבר הזה, תאריכו ימים על-האדמה, אשר אתם עברים את-הירדן שמה, לרשתה. {פ}

מח וידבר יהוה אל-משה, בעצם היום הזה לאמר. מט עלה אל-הר העברים הזה הר-נבו, אשר בארץ מואב, אשר, על-פני ירחו; וראה את-ארץ כנען, אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה. נ ומת, בהר אשר אתה עלה שמה, והאסף, אל-עמיך: כאשר-מת אהרן אחיך, בהר ההר, ויאסף, אל-עמיו. נא על אשר מעלתם בי, בתוך בני ישראל, במי-מריבת קדש, מדבר-צן--על אשר לא-קדשתם אותי, בתוך בני ישראל. נב כי מנגד, תראה את-הארץ; ושמה, לא תבוא--אל-הארץ, אשר-אני נתן לבני ישראל. {פ}