תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק כ

א כי-תצא למלחמה על-איבך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם: כי-יהוה אלהיך עמך, המעלך מארץ מצרים. ב והיה, כקרבכם אל-המלחמה; ונגש הכהן, ודבר אל-העם. ג ואמר אלהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-איביכם; אל-ירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם. ד כי יהוה אלהיכם, ההלך עמכם--להלחם לכם עם-איביכם, להושיע אתכם. ה ודברו השטרים, אל-העם לאמר, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו. ו ומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חללו--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו. ז ומי-האיש אשר-ארש אשה, ולא לקחה--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יקחנה. ח ויספו השטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישב לביתו; ולא ימס את-לבב אחיו, כלבבו. ט והיה ככלת השטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם. {ס}

י כי-תקרב אל-עיר, להלחם עליה--וקראת אליה, לשלום. יא והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך: והיה כל-העם הנמצא-בה, יהיו לך למס--ועבדוך. יב ואם-לא תשלים עמך, ועשתה עמך מלחמה--וצרת, עליה. יג ונתנה יהוה אלהיך, בידך; והכית את-כל-זכורה, לפי-חרב. יד רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר, כל-שללה--תבז לך; ואכלת את-שלל איביך, אשר נתן יהוה אלהיך לך. טו כן תעשה לכל-הערים, הרחקת ממך מאד, אשר לא-מערי הגוים-האלה, הנה. טז רק, מערי העמים האלה, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה--לא תחיה, כל-נשמה. יז כי-החרם תחרימם, החתי והאמרי הכנעני והפרזי, החוי, והיבוסי--כאשר צוך, יהוה אלהיך. יח למען, אשר לא-ילמדו אתכם לעשות, ככל תועבתם, אשר עשו לאלהיהם; וחטאתם, ליהוה אלהיכם. {ס}

יט כי-תצור אל-עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא-תשחית את-עצה לנדח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואתו לא תכרת: כי האדם עץ השדה, לבא מפניך במצור. כ רק עץ אשר-תדע, כי-לא-עץ מאכל הוא--אתו תשחית, וכרת; ובנית מצור, על-העיר אשר-הוא עשה עמך מלחמה--עד רדתה. {פ}