תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק כד

א כי-יקח איש אשה, ובעלה; והיה אם-לא תמצא-חן בעיניו, כי-מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה, ושלחה מביתו. ב ויצאה, מביתו; והלכה, והיתה לאיש-אחר. ג ושנאה, האיש האחרון, וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה, ושלחה מביתו; או כי ימות האיש האחרון, אשר-לקחה לו לאשה. ד לא-יוכל בעלה הראשון אשר-שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה, אחרי אשר הטמאה--כי-תועבה הוא, לפני יהוה; ולא תחטיא, את-הארץ, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה. {ס}

ה כי-יקח איש, אשה חדשה--לא יצא בצבא, ולא-יעבר עליו לכל-דבר: נקי יהיה לביתו, שנה אחת, ושמח, את-אשתו אשר-לקח. ו לא-יחבל רחים, ורכב: כי-נפש, הוא חבל. {ס}

ז כי-ימצא איש, גנב נפש מאחיו מבני ישראל, והתעמר-בו, ומכרו--ומת הגנב ההוא, ובערת הרע מקרבך. {ס}

ח השמר בנגע-הצרעת לשמר מאד, ולעשות: ככל אשר-יורו אתכם הכהנים הלוים, כאשר צויתם--תשמרו לעשות. ט זכור, את אשר-עשה יהוה אלהיך למרים, בדרך, בצאתכם ממצרים. {ס}

י כי-תשה ברעך, משאת מאומה--לא-תבא אל-ביתו, לעבט עבטו. יא בחוץ, תעמד; והאיש, אשר אתה נשה בו, יוציא אליך את-העבוט, החוצה. יב ואם-איש עני, הוא--לא תשכב, בעבטו. יג השב תשיב לו את-העבוט כבוא השמש, ושכב בשלמתו וברכך; ולך תהיה צדקה, לפני יהוה אלהיך. {ס}

יד לא-תעשק שכיר, עני ואביון, מאחיך, או מגרך אשר בארצך בשעריך. טו ביומו תתן שכרו ולא-תבוא עליו השמש, כי עני הוא, ואליו, הוא נשא את-נפשו; ולא-יקרא עליך אל-יהוה, והיה בך חטא. {ס}

טז לא-יומתו אבות על-בנים, ובנים לא-יומתו על-אבות: איש בחטאו, יומתו. {ס}

יז לא תטה, משפט גר יתום; ולא תחבל, בגד אלמנה. יח וזכרת, כי עבד היית במצרים, ויפדך יהוה אלהיך, משם; על-כן אנכי מצוך, לעשות, את-הדבר, הזה. {ס}

יט כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה, לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה, יהיה: למען יברכך יהוה אלהיך, בכל מעשה ידיך. {ס}

כ כי תחבט זיתך, לא תפאר אחריך: לגר ליתום ולאלמנה, יהיה. כא כי תבצר כרמך, לא תעולל אחריך: לגר ליתום ולאלמנה, יהיה. כב וזכרת, כי-עבד היית בארץ מצרים; על-כן אנכי מצוך, לעשות, את-הדבר, הזה. {ס}