תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק כח

א והיה, אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-מצותיו, אשר אנכי מצוך היום--ונתנך יהוה אלהיך, עליון, על, כל-גויי הארץ. ב ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגך: כי תשמע, בקול יהוה אלהיך. ג ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה. ד ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך, ופרי בהמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. ה ברוך טנאך, ומשארתך. ו ברוך אתה, בבאך; וברוך אתה, בצאתך. ז יתן יהוה את-איביך הקמים עליך, נגפים לפניך: בדרך אחד יצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. ח יצו יהוה אתך, את-הברכה, באסמיך, ובכל משלח ידך; וברכך--בארץ, אשר-יהוה אלהיך נתן לך. ט יקימך יהוה לו לעם קדוש, כאשר נשבע-לך: כי תשמר, את-מצות יהוה אלהיך, והלכת, בדרכיו. י וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך; ויראו, ממך. יא והותרך יהוה לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על, האדמה, אשר נשבע יהוה לאבתיך, לתת לך. יב יפתח יהוה לך את-אוצרו הטוב את-השמים, לתת מטר-ארצך בעתו, ולברך, את כל-מעשה ידך; והלוית גוים רבים, ואתה לא תלוה. יג ונתנך יהוה לראש, ולא לזנב, והיית רק למעלה, ולא תהיה למטה: כי-תשמע אל-מצות יהוה אלהיך, אשר אנכי מצוך היום--לשמר ולעשות. יד ולא תסור, מכל-הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום--ימין ושמאול: ללכת, אחרי אלהים אחרים--לעבדם. {פ}

טו והיה, אם-לא תשמע בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-מצותיו וחקתיו, אשר אנכי מצוך היום--ובאו עליך כל-הקללות האלה, והשיגוך. טז ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה. יז ארור טנאך, ומשארתך. יח ארור פרי-בטנך, ופרי אדמתך--שגר אלפיך, ועשתרת צאנך. יט ארור אתה, בבאך; וארור אתה, בצאתך. כ ישלח יהוה בך את-המארה את-המהומה, ואת-המגערת, בכל-משלח ידך, אשר תעשה--עד השמדך ועד-אבדך מהר, מפני רע מעלליך אשר עזבתני. כא ידבק יהוה בך, את-הדבר--עד, כלתו אתך, מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. כב יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחר ובחרב, ובשדפון, ובירקון; ורדפוך, עד אבדך. כג והיו שמיך אשר על-ראשך, נחשת; והארץ אשר-תחתיך, ברזל. כד יתן יהוה את-מטר ארצך, אבק ועפר: מן-השמים ירד עליך, עד השמדך. כה יתנך יהוה נגף, לפני איביך--בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעוה, לכל ממלכות הארץ. כו והיתה נבלתך למאכל, לכל-עוף השמים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד. כז יככה יהוה בשחין מצרים, ובעפלים ובטחרים, ובגרב, ובחרס--אשר לא-תוכל, להרפא. כח יככה יהוה, בשגעון ובעורון; ובתמהון, לבב. כט והיית ממשש בצהרים, כאשר ימשש העור באפלה, ולא תצליח, את-דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל-הימים--ואין מושיע. ל אשה תארש, ואיש אחר ישגלנה ישכבנה--בית תבנה, ולא-תשב בו; כרם תטע, ולא תחללנו. לא שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו--חמרך גזול מלפניך, ולא ישוב לך; צאנך נתנות לאיביך, ואין לך מושיע. לב בניך ובנתיך נתנים לעם אחר, ועיניך ראות, וכלות אליהם, כל-היום; ואין לאל, ידך. לג פרי אדמתך וכל-יגיעך, יאכל עם אשר לא-ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ--כל-הימים. לד והיית, משגע, ממראה עיניך, אשר תראה. לה יככה יהוה בשחין רע, על-הברכים ועל-השקים, אשר לא-תוכל, להרפא--מכף רגלך, ועד קדקדך. לו יולך יהוה אתך, ואת-מלכך אשר תקים עליך, אל-גוי, אשר לא-ידעת אתה ואבתיך; ועבדת שם אלהים אחרים, עץ ואבן. לז והיית לשמה, למשל ולשנינה--בכל, העמים, אשר-ינהגך יהוה, שמה. לח זרע רב, תוציא השדה; ומעט תאסף, כי יחסלנו הארבה. לט כרמים תטע, ועבדת; ויין לא-תשתה ולא תאגר, כי תאכלנו התלעת. מ זיתים יהיו לך, בכל-גבולך; ושמן לא תסוך, כי ישל זיתך. מא בנים ובנות, תוליד; ולא-יהיו לך, כי ילכו בשבי. מב כל-עצך, ופרי אדמתך, יירש, הצלצל. מג הגר אשר בקרבך, יעלה עליך מעלה מעלה; ואתה תרד, מטה מטה. מד הוא ילוך, ואתה לא תלונו; הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב. מה ובאו עליך כל-הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך, עד, השמדך: כי-לא שמעת, בקול יהוה אלהיך--לשמר מצותיו וחקתיו, אשר צוך. מו והיו בך, לאות ולמופת; ובזרעך, עד-עולם. מז תחת, אשר לא-עבדת את-יהוה אלהיך, בשמחה, ובטוב לבב--מרב, כל. מח ועבדת את-איביך, אשר ישלחנו יהוה בך, ברעב ובצמא ובעירם, ובחסר כל; ונתן על ברזל, על-צוארך, עד השמידו, אתך. מט ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר: גוי, אשר לא-תשמע לשנו. נ גוי, עז פנים, אשר לא-ישא פנים לזקן, ונער לא יחן. נא ואכל פרי בהמתך ופרי-אדמתך, עד השמדך, אשר לא-ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרת צאנך--עד האבידו, אתך. נב והצר לך בכל-שעריך, עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות, אשר אתה בטח בהן, בכל-ארצך; והצר לך, בכל-שעריך, בכל-ארצך, אשר נתן יהוה אלהיך לך. נג ואכלת פרי-בטנך, בשר בניך ובנתיך, אשר נתן-לך, יהוה אלהיך--במצור, ובמצוק, אשר-יציק לך, איבך. נד האיש הרך בך, והענג מאד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר. נה מתת לאחד מהם, מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר-לו, כל--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך איבך, בכל-שעריך. נו הרכה בך והענגה, אשר לא-נסתה כף-רגלה הצג על-הארץ, מהתענג, ומרך--תרע עינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה. נז ובשליתה היוצת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי-תאכלם בחסר-כל, בסתר--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך איבך, בשעריך. נח אם-לא תשמר לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת, הכתבים, בספר הזה: ליראה את-השם הנכבד והנורא, הזה--את, יהוה אלהיך. נט והפלא יהוה את-מכתך, ואת מכות זרעך: מכות גדלת ונאמנות, וחלים רעים ונאמנים. ס והשיב בך, את כל-מדוה מצרים, אשר יגרת, מפניהם; ודבקו, בך. סא גם כל-חלי, וכל-מכה, אשר לא כתוב, בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך, עד השמדך. סב ונשארתם, במתי מעט, תחת אשר הייתם, ככוכבי השמים לרב: כי-לא שמעת, בקול יהוה אלהיך. סג והיה כאשר-שש יהוה עליכם, להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; ונסחתם מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. סד והפיצך יהוה בכל-העמים, מקצה הארץ ועד-קצה הארץ; ועבדת שם אלהים אחרים, אשר לא-ידעת אתה ואבתיך--עץ ואבן. סה ובגוים ההם לא תרגיע, ולא-יהיה מנוח לכף-רגלך; ונתן יהוה לך שם לב רגז, וכליון עינים ודאבון נפש. סו והיו חייך, תלאים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך. סז בבקר תאמר מי-יתן ערב, ובערב תאמר מי-יתן בקר--מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה. סח והשיבך יהוה מצרים, באניות, בדרך אשר אמרתי לך, לא-תסיף עוד לראתה; והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות, ואין קנה. {ס}

סט אלה דברי הברית אשר-צוה יהוה את-משה, לכרת את-בני ישראל--בארץ מואב: מלבד הברית, אשר-כרת אתם בחרב. {פ}