תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
א ונפן ונסע המדברה, דרך ים-סוף, כאשר דבר יהוה, אלי; ונסב את-הר-שעיר, ימים רבים. {ס}
ב ויאמר יהוה, אלי לאמר. ג רב-לכם, סב את-ההר הזה; פנו לכם, צפנה. ד ואת-העם, צו לאמר, אתם עברים בגבול אחיכם בני-עשו, הישבים בשעיר; וייראו מכם, ונשמרתם מאד. ה אל-תתגרו בם--כי לא-אתן לכם מארצם, עד מדרך כף-רגל: כי-ירשה לעשו, נתתי את-הר שעיר. ו אכל תשברו מאתם בכסף, ואכלתם; וגם-מים תכרו מאתם, בכסף--ושתיתם. ז כי יהוה אלהיך ברכך, בכל מעשה ידך--ידע לכתך, את-המדבר הגדל הזה: זה ארבעים שנה, יהוה אלהיך עמך--לא חסרת, דבר. ח ונעבר מאת אחינו בני-עשו, הישבים בשעיר, מדרך הערבה, מאילת ומעצין גבר; {ס} ונפן, ונעבר, דרך, מדבר מואב. ט ויאמר יהוה אלי, אל-תצר את-מואב, ואל-תתגר בם, מלחמה: כי לא-אתן לך מארצו, ירשה--כי לבני-לוט, נתתי את-ער ירשה. י האמים לפנים, ישבו בה--עם גדול ורב ורם, כענקים. יא רפאים יחשבו אף-הם, כענקים; והמאבים, יקראו להם אמים. יב ובשעיר ישבו החרים, לפנים, ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם, וישבו תחתם: כאשר עשה ישראל, לארץ ירשתו, אשר-נתן יהוה, להם. יג עתה, קמו ועברו לכם--את-נחל זרד; ונעבר, את-נחל זרד. יד והימים אשר-הלכנו מקדש ברנע, עד אשר-עברנו את-נחל זרד, שלשים ושמנה, שנה--עד-תם כל-הדור אנשי המלחמה, מקרב המחנה, כאשר נשבע יהוה, להם. טו וגם יד-יהוה היתה בם, להמם מקרב המחנה, עד, תמם. טז ויהי כאשר-תמו כל-אנשי המלחמה, למות--מקרב העם. {ס}
יז וידבר יהוה, אלי לאמר. יח אתה עבר היום את-גבול מואב, את-ער. יט וקרבת, מול בני עמון--אל-תצרם, ואל-תתגר בם: כי לא-אתן מארץ בני-עמון לך, ירשה--כי לבני-לוט, נתתיה ירשה. כ ארץ-רפאים תחשב, אף-הוא: רפאים ישבו-בה, לפנים, והעמנים, יקראו להם זמזמים. כא עם גדול ורב ורם, כענקים; וישמידם יהוה מפניהם, ויירשם וישבו תחתם. כב כאשר עשה לבני עשו, הישבים בשעיר--אשר השמיד את-החרי, מפניהם, ויירשם וישבו תחתם, עד היום הזה. כג והעוים הישבים בחצרים, עד-עזה--כפתרים היצאים מכפתר, השמידם וישבו תחתם. כד קומו סעו, ועברו את-נחל ארנן--ראה נתתי בידך את-סיחן מלך-חשבון האמרי ואת-ארצו, החל רש; והתגר בו, מלחמה. כה היום הזה, אחל תת פחדך ויראתך, על-פני העמים, תחת כל-השמים--אשר ישמעון שמעך, ורגזו וחלו מפניך. כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל-סיחון מלך חשבון, דברי שלום, לאמר. כז אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך: לא אסור, ימין ושמאול. כח אכל בכסף תשברני ואכלתי, ומים בכסף תתן-לי ושתיתי; רק, אעברה ברגלי. כט כאשר עשו-לי בני עשו, הישבים בשעיר, והמואבים, הישבים בער--עד אשר-אעבר, את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלהינו נתן לנו. ל ולא אבה, סיחן מלך חשבון, העברנו, בו: כי-הקשה יהוה אלהיך את-רוחו, ואמץ את-לבבו, למען תתו בידך, כיום הזה. {ס}
לא ויאמר יהוה, אלי, ראה החלתי תת לפניך, את-סיחן ואת-ארצו; החל רש, לרשת את-ארצו. לב ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--יהצה. לג ויתנהו יהוה אלהינו, לפנינו; ונך אתו ואת-בנו בניו, ואת-כל-עמו. לד ונלכד את-כל-עריו, בעת ההוא, ונחרם את-כל-עיר מתם, והנשים והטף: לא השארנו, שריד. לה רק הבהמה, בזזנו לנו, ושלל הערים, אשר לכדנו. לו מערער אשר על-שפת-נחל ארנן והעיר אשר בנחל, ועד-הגלעד, לא היתה קריה, אשר שגבה ממנו: את-הכל, נתן יהוה אלהינו לפנינו. לז רק אל-ארץ בני-עמון, לא קרבת: כל-יד נחל יבק, וערי ההר, וכל אשר-צוה, יהוה אלהינו.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד