תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ג

א ונפן ונעל, דרך הבשן; ויצא עוג מלך-הבשן לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--אדרעי. ב ויאמר יהוה אלי, אל-תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת-כל-עמו, ואת-ארצו; ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי, אשר יושב בחשבון. ג ויתן יהוה אלהינו בידנו, גם את-עוג מלך-הבשן--ואת-כל-עמו; ונכהו, עד-בלתי השאיר-לו שריד. ד ונלכד את-כל-עריו, בעת ההוא--לא היתה קריה, אשר לא-לקחנו מאתם: ששים עיר כל-חבל ארגב, ממלכת עוג בבשן. ה כל-אלה ערים בצרת, חומה גבהה--דלתים ובריח: לבד מערי הפרזי, הרבה מאד. ו ונחרם אותם--כאשר עשינו, לסיחן מלך חשבון: החרם כל-עיר מתם, הנשים והטף. ז וכל-הבהמה ושלל הערים, בזונו לנו. ח ונקח בעת ההוא, את-הארץ, מיד שני מלכי האמרי, אשר בעבר הירדן--מנחל ארנן, עד-הר חרמון. ט צידנים יקראו לחרמון, שרין; והאמרי, יקראו-לו שניר. י כל ערי המישר, וכל-הגלעד וכל-הבשן, עד-סלכה, ואדרעי--ערי ממלכת עוג, בבשן. יא כי רק-עוג מלך הבשן, נשאר מיתר הרפאים--הנה ערשו ערש ברזל, הלה הוא ברבת בני עמון: תשע אמות ארכה, וארבע אמות רחבה--באמת-איש. יב ואת-הארץ הזאת ירשנו, בעת ההוא; מערער אשר-על-נחל ארנן, וחצי הר-הגלעד ועריו--נתתי, לראובני ולגדי. יג ויתר הגלעד וכל-הבשן, ממלכת עוג--נתתי, לחצי שבט המנשה: כל חבל הארגב לכל-הבשן, ההוא יקרא ארץ רפאים. יד יאיר בן-מנשה, לקח את-כל-חבל ארגב, עד-גבול הגשורי, והמעכתי; ויקרא אתם על-שמו את-הבשן חות יאיר, עד היום הזה. טו ולמכיר, נתתי את-הגלעד. טז ולראובני ולגדי נתתי מן-הגלעד, ועד-נחל ארנן, תוך הנחל, וגבל--ועד יבק הנחל, גבול בני עמון. יז והערבה, והירדן וגבל--מכנרת, ועד ים הערבה ים המלח, תחת אשדת הפסגה, מזרחה. יח ואצו אתכם, בעת ההוא לאמר: יהוה אלהיכם, נתן לכם את-הארץ הזאת לרשתה--חלוצים תעברו לפני אחיכם בני-ישראל, כל-בני-חיל. יט רק נשיכם וטפכם, ומקנכם, ידעתי, כי-מקנה רב לכם--ישבו, בעריכם, אשר נתתי, לכם. כ עד אשר-יניח יהוה לאחיכם, ככם, וירשו גם-הם, את-הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן; ושבתם, איש לירשתו, אשר נתתי, לכם. כא ואת-יהושוע צויתי, בעת ההוא לאמר: עיניך הראת, את כל-אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה--כן-יעשה יהוה לכל-הממלכות, אשר אתה עבר שמה. כב לא, תיראום: כי יהוה אלהיכם, הוא הנלחם לכם. {ס}

כג ואתחנן, אל-יהוה, בעת ההוא, לאמר. כד אדני יהוה, אתה החלות להראות את-עבדך, את-גדלך, ואת-ידך החזקה--אשר מי-אל בשמים ובארץ, אשר-יעשה כמעשיך וכגבורתך. כה אעברה-נא, ואראה את-הארץ הטובה, אשר, בעבר הירדן: ההר הטוב הזה, והלבנן. כו ויתעבר יהוה בי למענכם, ולא שמע אלי; ויאמר יהוה אלי, רב-לך--אל-תוסף דבר אלי עוד, בדבר הזה. כז עלה ראש הפסגה, ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה--וראה בעיניך: כי-לא תעבר, את-הירדן הזה. כח וצו את-יהושע, וחזקהו ואמצהו: כי-הוא יעבר, לפני העם הזה, והוא ינחיל אותם, את-הארץ אשר תראה. כט ונשב בגיא, מול בית פעור. {פ}