תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ט

א שמע ישראל, אתה עבר היום את-הירדן, לבא לרשת גוים, גדלים ועצמים ממך--ערים גדלת ובצרת, בשמים. ב עם-גדול ורם, בני ענקים: אשר אתה ידעת, ואתה שמעת--מי יתיצב, לפני בני ענק. ג וידעת היום, כי יהוה אלהיך הוא-העבר לפניך אש אכלה--הוא ישמידם והוא יכניעם, לפניך; והורשתם והאבדתם מהר, כאשר דבר יהוה לך. ד אל-תאמר בלבבך, בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר, בצדקתי הביאני יהוה, לרשת את-הארץ הזאת: וברשעת הגוים האלה, יהוה מורישם מפניך. ה לא בצדקתך, ובישר לבבך, אתה בא, לרשת את-ארצם: כי ברשעת הגוים האלה, יהוה אלהיך מורישם מפניך, ולמען הקים את-הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך, לאברהם ליצחק וליעקב. ו וידעת, כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את-הארץ הטובה הזאת--לרשתה: כי עם-קשה-ערף, אתה. ז זכר, אל-תשכח, את אשר-הקצפת את-יהוה אלהיך, במדבר: למן-היום אשר-יצאת מארץ מצרים, עד-באכם עד-המקום הזה, ממרים הייתם, עם-יהוה. ח ובחרב הקצפתם, את-יהוה; ויתאנף יהוה בכם, להשמיד אתכם. ט בעלתי ההרה, לקחת לוחת האבנים לוחת הברית, אשר-כרת יהוה, עמכם; ואשב בהר, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי. י ויתן יהוה אלי, את-שני לוחת האבנים--כתבים, באצבע אלהים; ועליהם, ככל-הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש--ביום הקהל. יא ויהי, מקץ ארבעים יום, וארבעים, לילה; נתן יהוה אלי, את-שני לחת האבנים--לחות הברית. יב ויאמר יהוה אלי, קום רד מהר מזה--כי שחת עמך, אשר הוצאת ממצרים: סרו מהר, מן-הדרך אשר צויתם--עשו להם, מסכה. יג ויאמר יהוה, אלי לאמר: ראיתי את-העם הזה, והנה עם-קשה-ערף הוא. יד הרף ממני, ואשמידם, ואמחה את-שמם, מתחת השמים; ואעשה, אותך, לגוי-עצום ורב, ממנו. טו ואפן, וארד מן-ההר, וההר, בער באש; ושני לוחת הברית, על שתי ידי. טז וארא, והנה חטאתם ליהוה אלהיכם--עשיתם לכם, עגל מסכה: סרתם מהר--מן-הדרך, אשר-צוה יהוה אתכם. יז ואתפש, בשני הלחת, ואשלכם, מעל שתי ידי; ואשברם, לעיניכם. יח ואתנפל לפני יהוה כראשנה, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי: על כל-חטאתכם אשר חטאתם, לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו. יט כי יגרתי, מפני האף והחמה, אשר קצף יהוה עליכם, להשמיד אתכם; וישמע יהוה אלי, גם בפעם ההוא. כ ובאהרן, התאנף יהוה מאד--להשמידו; ואתפלל גם-בעד אהרן, בעת ההוא. כא ואת-חטאתכם אשר-עשיתם את-העגל, לקחתי ואשרף אתו באש, ואכת אתו טחון היטב, עד אשר-דק לעפר; ואשלך, את-עפרו, אל-הנחל, הירד מן-ההר. כב ובתבערה, ובמסה, ובקברת, התאוה--מקצפים הייתם, את-יהוה. כג ובשלח יהוה אתכם, מקדש ברנע לאמר, עלו ורשו את-הארץ, אשר נתתי לכם; ותמרו, את-פי יהוה אלהיכם, ולא האמנתם לו, ולא שמעתם בקלו. כד ממרים הייתם, עם-יהוה, מיום, דעתי אתכם. כה ואתנפל לפני יהוה, את ארבעים היום ואת-ארבעים הלילה--אשר התנפלתי: כי-אמר יהוה, להשמיד אתכם. כו ואתפלל אל-יהוה, ואמר, אדני יהוה אל-תשחת עמך ונחלתך, אשר פדית בגדלך--אשר-הוצאת ממצרים, ביד חזקה. כז זכר, לעבדיך--לאברהם ליצחק, וליעקב: אל-תפן, אל-קשי העם הזה, ואל-רשעו, ואל-חטאתו. כח פן-יאמרו, הארץ אשר הוצאתנו משם, מבלי יכלת יהוה, להביאם אל-הארץ אשר-דבר להם; ומשנאתו אותם, הוציאם להמתם במדבר. כט והם עמך, ונחלתך, אשר הוצאת בכחך הגדל, ובזרעך הנטויה. {פ}