תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק א

א אלה הדברים, אשר דבר משה אל-כל-ישראל, בעבר, הירדן: במדבר בערבה מול סוף בין-פארן ובין-תפל, ולבן וחצרת--ודי זהב. ב אחד עשר יום מחרב, דרך הר-שעיר, עד, קדש ברנע. ג ויהי בארבעים שנה, בעשתי-עשר חדש באחד לחדש; דבר משה, אל-בני ישראל, ככל אשר צוה יהוה אתו, אלהם. ד אחרי הכתו, את סיחן מלך האמרי, אשר יושב, בחשבון--ואת, עוג מלך הבשן, אשר-יושב בעשתרת, באדרעי. ה בעבר הירדן, בארץ מואב, הואיל משה, באר את-התורה הזאת לאמר. ו יהוה אלהינו דבר אלינו, בחרב לאמר: רב-לכם שבת, בהר הזה. ז פנו וסעו לכם, ובאו הר האמרי ואל-כל-שכניו, בערבה בהר ובשפלה ובנגב, ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון, עד-הנהר הגדל נהר-פרת. ח ראה נתתי לפניכם, את-הארץ; באו, ורשו את-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם, ולזרעם אחריהם. ט ואמר אלכם, בעת ההוא לאמר: לא-אוכל לבדי, שאת אתכם. י יהוה אלהיכם, הרבה אתכם; והנכם היום, ככוכבי השמים לרב. יא יהוה אלהי אבותכם, יסף עליכם ככם--אלף פעמים; ויברך אתכם, כאשר דבר לכם. יב איכה אשא, לבדי, טרחכם ומשאכם, וריבכם. יג הבו לכם אנשים חכמים ונבנים, וידעים--לשבטיכם; ואשימם, בראשיכם. יד ותענו, אתי; ותאמרו, טוב-הדבר אשר-דברת לעשות. טו ואקח את-ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידעים, ואתן אותם ראשים, עליכם: שרי אלפים ושרי מאות, ושרי חמשים ושרי עשרת, ושטרים, לשבטיכם. טז ואצוה, את-שפטיכם, בעת ההוא, לאמר: שמע בין-אחיכם ושפטתם צדק, בין-איש ובין-אחיו ובין גרו. יז לא-תכירו פנים במשפט, כקטן כגדל תשמעון--לא תגורו מפני-איש, כי המשפט לאלהים הוא; והדבר אשר יקשה מכם, תקרבון אלי ושמעתיו. יח ואצוה אתכם, בעת ההוא, את כל-הדברים, אשר תעשון. יט ונסע מחרב, ונלך את כל-המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי, כאשר צוה יהוה אלהינו, אתנו; ונבא, עד קדש ברנע. כ ואמר, אלכם: באתם עד-הר האמרי, אשר-יהוה אלהינו נתן לנו. כא ראה נתן יהוה אלהיך, לפניך--את-הארץ: עלה רש, כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--אל-תירא, ואל-תחת. כב ותקרבון אלי, כלכם, ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו, ויחפרו-לנו את-הארץ; וישבו אתנו, דבר--את-הדרך אשר נעלה-בה, ואת הערים אשר נבא אליהן. כג וייטב בעיני, הדבר; ואקח מכם שנים עשר אנשים, איש אחד לשבט. כד ויפנו ויעלו ההרה, ויבאו עד-נחל אשכל; וירגלו, אתה. כה ויקחו בידם מפרי הארץ, ויורדו אלינו; וישבו אתנו דבר, ויאמרו, טובה הארץ, אשר-יהוה אלהינו נתן לנו. כו ולא אביתם, לעלת; ותמרו, את-פי יהוה אלהיכם. כז ותרגנו באהליכם, ותאמרו, בשנאת יהוה אתנו, הוציאנו מארץ מצרים--לתת אתנו ביד האמרי, להשמידנו. כח אנה אנחנו עלים, אחינו המסו את-לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו, ערים גדלת ובצורת, בשמים; וגם-בני ענקים, ראינו שם. כט ואמר, אלכם: לא-תערצון ולא-תיראון, מהם. ל יהוה אלהיכם ההלך לפניכם, הוא ילחם לכם: ככל אשר עשה אתכם, במצרים--לעיניכם. לא ובמדבר, אשר ראית, אשר נשאך יהוה אלהיך, כאשר ישא-איש את-בנו--בכל-הדרך אשר הלכתם, עד-באכם עד-המקום הזה. לב ובדבר, הזה--אינכם, מאמינם, ביהוה, אלהיכם. לג ההלך לפניכם בדרך, לתור לכם מקום--לחנתכם: באש לילה, לראתכם בדרך אשר תלכו-בה, ובענן, יומם. לד וישמע יהוה, את-קול דבריכם; ויקצף, וישבע לאמר. לה אם-יראה איש באנשים האלה, הדור הרע הזה--את, הארץ הטובה, אשר נשבעתי, לתת לאבתיכם. לו זולתי כלב בן-יפנה, הוא יראנה, ולו-אתן את-הארץ אשר דרך-בה, ולבניו--יען, אשר מלא אחרי יהוה. לז גם-בי התאנף יהוה, בגללכם לאמר: גם-אתה, לא-תבא שם. לח יהושע בן-נון העמד לפניך, הוא יבא שמה; אתו חזק, כי-הוא ינחלנה את-ישראל. לט וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, ובניכם אשר לא-ידעו היום טוב ורע--המה, יבאו שמה; ולהם אתננה, והם יירשוה. מ ואתם, פנו לכם; וסעו המדברה, דרך ים-סוף. מא ותענו ותאמרו אלי, חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו, ככל אשר-צונו יהוה אלהינו; ותחגרו, איש את-כלי מלחמתו, ותהינו, לעלת ההרה. מב ויאמר יהוה אלי, אמר להם לא תעלו ולא-תלחמו--כי אינני, בקרבכם; ולא, תנגפו, לפני, איביכם. מג ואדבר אליכם, ולא שמעתם; ותמרו את-פי יהוה, ותזדו ותעלו ההרה. מד ויצא האמרי הישב בהר ההוא, לקראתכם, וירדפו אתכם, כאשר תעשינה הדברים; ויכתו אתכם בשעיר, עד-חרמה. מה ותשבו ותבכו, לפני יהוה; ולא-שמע יהוה בקלכם, ולא האזין אליכם. מו ותשבו בקדש, ימים רבים, כימים, אשר ישבתם.