תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ד

א ועתה ישראל, שמע אל-החקים ואל-המשפטים, אשר אנכי מלמד אתכם, לעשות--למען תחיו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר יהוה אלהי אבתיכם, נתן לכם. ב לא תספו, על-הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמר, את-מצות יהוה אלהיכם, אשר אנכי, מצוה אתכם. ג עיניכם, הראות, את אשר-עשה יהוה, בבעל פעור: כי כל-האיש, אשר הלך אחרי בעל-פעור--השמידו יהוה אלהיך, מקרבך. ד ואתם, הדבקים, ביהוה, אלהיכם--חיים כלכם, היום. ה ראה למדתי אתכם, חקים ומשפטים, כאשר צוני, יהוה אלהי: לעשות כן--בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה. ו ושמרתם, ועשיתם--כי הוא חכמתכם ובינתכם, לעיני העמים: אשר ישמעון, את כל-החקים האלה, ואמרו רק עם-חכם ונבון, הגוי הגדול הזה. ז כי מי-גוי גדול, אשר-לו אלהים קרבים אליו, כיהוה אלהינו, בכל-קראנו אליו. ח ומי גוי גדול, אשר-לו חקים ומשפטים צדיקם, ככל התורה הזאת, אשר אנכי נתן לפניכם היום. ט רק השמר לך ושמר נפשך מאד, פן-תשכח את-הדברים אשר-ראו עיניך ופן-יסורו מלבבך, כל, ימי חייך; והודעתם לבניך, ולבני בניך. י יום, אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב, באמר יהוה אלי הקהל-לי את-העם, ואשמעם את-דברי: אשר ילמדון ליראה אתי, כל-הימים אשר הם חיים על-האדמה, ואת-בניהם, ילמדון. יא ותקרבון ותעמדון, תחת ההר; וההר בער באש, עד-לב השמים--חשך, ענן וערפל. יב וידבר יהוה אליכם, מתוך האש: קול דברים אתם שמעים, ותמונה אינכם ראים זולתי קול. יג ויגד לכם את-בריתו, אשר צוה אתכם לעשות--עשרת, הדברים; ויכתבם, על-שני לחות אבנים. יד ואתי צוה יהוה, בעת ההוא, ללמד אתכם, חקים ומשפטים: לעשתכם אתם--בארץ, אשר אתם עברים שמה לרשתה. טו ונשמרתם מאד, לנפשתיכם: כי לא ראיתם, כל-תמונה, ביום דבר יהוה אליכם בחרב, מתוך האש. טז פן-תשחתון--ועשיתם לכם פסל, תמונת כל-סמל: תבנית זכר, או נקבה. יז תבנית, כל-בהמה אשר בארץ; תבנית כל-צפור כנף, אשר תעוף בשמים. יח תבנית, כל-רמש באדמה; תבנית כל-דגה אשר-במים, מתחת לארץ. יט ופן-תשא עיניך השמימה, וראית את-השמש ואת-הירח ואת-הכוכבים כל צבא השמים, ונדחת והשתחוית להם, ועבדתם--אשר חלק יהוה אלהיך, אתם, לכל העמים, תחת כל-השמים. כ ואתכם לקח יהוה, ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים, להיות לו לעם נחלה, כיום הזה. כא ויהוה התאנף-בי, על-דבריכם; וישבע, לבלתי עברי את-הירדן, ולבלתי-בא אל-הארץ הטובה, אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה. כב כי אנכי מת בארץ הזאת, אינני עבר את-הירדן; ואתם, עברים, וירשתם, את-הארץ הטובה הזאת. כג השמרו לכם, פן-תשכחו את-ברית יהוה אלהיכם, אשר כרת, עמכם; ועשיתם לכם פסל תמונת כל, אשר צוך יהוה אלהיך. כד כי יהוה אלהיך, אש אכלה הוא: אל, קנא. {פ}

כה כי-תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ; והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כל, ועשיתם הרע בעיני יהוה-אלהיך, להכעיסו. כו העידתי בכם היום את-השמים ואת-הארץ, כי-אבד תאבדון מהר, מעל הארץ, אשר אתם עברים את-הירדן שמה לרשתה: לא-תאריכן ימים עליה, כי השמד תשמדון. כז והפיץ יהוה אתכם, בעמים; ונשארתם, מתי מספר, בגוים, אשר ינהג יהוה אתכם שמה. כח ועבדתם-שם אלהים, מעשה ידי אדם: עץ ואבן--אשר לא-יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחן. כט ובקשתם משם את-יהוה אלהיך, ומצאת: כי תדרשנו, בכל-לבבך ובכל-נפשך. ל בצר לך--ומצאוך, כל הדברים האלה; באחרית, הימים, ושבת עד-יהוה אלהיך, ושמעת בקלו. לא כי אל רחום יהוה אלהיך, לא ירפך ולא ישחיתך; ולא ישכח את-ברית אבתיך, אשר נשבע להם. לב כי שאל-נא לימים ראשנים אשר-היו לפניך, למן-היום אשר ברא אלהים אדם על-הארץ, ולמקצה השמים, ועד-קצה השמים: הנהיה, כדבר הגדול הזה, או, הנשמע כמהו. לג השמע עם קול אלהים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי. לד או הנסה אלהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדלים: ככל אשר-עשה לכם יהוה אלהיכם, במצרים--לעיניך. לה אתה הראת לדעת, כי יהוה הוא האלהים: אין עוד, מלבדו. לו מן-השמים השמיעך את-קלו, ליסרך; ועל-הארץ, הראך את-אשו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש. לז ותחת, כי אהב את-אבתיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוצאך בפניו בכחו הגדל, ממצרים. לח להוריש, גוים גדלים ועצמים ממך--מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה--כיום הזה. לט וידעת היום, והשבת אל-לבבך, כי יהוה הוא האלהים, בשמים ממעל ועל-הארץ מתחת: אין, עוד. מ ושמרת את-חקיו ואת-מצותיו, אשר אנכי מצוך היום, אשר ייטב לך, ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על-האדמה, אשר יהוה אלהיך נתן לך כל-הימים. {פ}

מא אז יבדיל משה שלש ערים, בעבר הירדן, מזרחה, שמש. מב לנס שמה רוצח, אשר ירצח את-רעהו בבלי-דעת, והוא לא-שנא לו, מתמל שלשם; ונס, אל-אחת מן-הערים האל--וחי. מג את-בצר במדבר בארץ המישר, לראובני; ואת-ראמת בגלעד לגדי, ואת-גולן בבשן למנשי. מד וזאת, התורה, אשר-שם משה, לפני בני ישראל. מה אלה, העדת, והחקים, והמשפטים--אשר דבר משה אל-בני ישראל, בצאתם ממצרים. מו בעבר הירדן בגיא, מול בית פעור, בארץ סיחן מלך האמרי, אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל, בצאתם ממצרים. מז ויירשו את-ארצו ואת-ארץ עוג מלך-הבשן, שני מלכי האמרי, אשר, בעבר הירדן--מזרח, שמש. מח מערער אשר על-שפת-נחל ארנן, ועד-הר שיאן--הוא חרמון. מט וכל-הערבה עבר הירדן, מזרחה, ועד, ים הערבה--תחת, אשדת הפסגה. {פ}