תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
א האזינו השמיים, ואדברה; {ס} ותשמע הארץ, אמרי־פי. {ר}
ב יערוף כמטר לקחי, {ס} תיזל כטל אמרתי, {ר}
כשעירים עלי־דשא, {ס} וכרביבים עלי־עשב. {ר}
ג כי שם יהוה, אקרא: {ס} הבו גודל, לאלוהינו. {ר}
ד הצור תמים פועלו, {ס} כי כל־דרכיו משפט: {ר}
אל אמונה ואין עוול, {ס} צדיק וישר הוא. {ר}
ה שיחת לו לא, בניו מומם: {ס} דור עיקש, ופתלתול. {ר}
ו ה ליהוה, תגמלו־זאת-- {ס} עם נבל, ולא חכם: {ר}
הלוא־הוא אביך קנך, {ס} הוא עשך ויכוננך. {ר}
ז זכור ימות עולם, בינו שנות דור־ודור; {ס} שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. {ר}
ח בהנחל עליון גויים, {ס} בהפרידו בני אדם; {ר}
יצב גבולות עמים, {ס} למספר בני ישראל. {ר}
ט כי חלק יהוה, עמו: {ס} יעקוב, חבל נחלתו. {ר}
י ימצאהו בארץ מדבר, {ס} ובתוהו ילל ישימון; {ר}
יסובבנהו, יבוננהו-- {ס} ייצרנהו, כאישון עינו. {ר}
יא כנשר יעיר קינו, על־גוזליו ירחף; {ס} יפרוש כנפיו ייקחהו, יישאהו על־אברתו. {ר}
יב יהוה, בדד ינחנו; {ס} ואין עימו, אל נכר. {ר}
יג ירכיבהו על־במותי ארץ, {ס} ויאכל תנובות שדיי; {ר}
ויניקהו דבש מסלע, {ס} ושמן מחלמיש צור. {ר}
יד חמאת בקר וחלב צאן, {ס} עם־חלב כרים ואילים {ר}
בני־בשן ועתודים, {ס} עם־חלב, כליות חיטה; {ר}
ודם־ענב, תשתה־חמר. {ס}
טו וישמן ישורון ויבעט, {ר}
שמנת עבית כשית; {ס} וייטוש אלוה עשהו, {ר}
וינבל צור ישועתו. {ס}
טז יקניאוהו, בזרים; {ר}
בתועבות, יכעיסוהו. {ס}
יז יזבחו, לשדים לא אלוה-- {ר}
אלוהים, לא ידעום; {ס} חדשים מקרוב באו, {ר}
לא שערום אבותיכם. {ס}
יח צור ילדך, תשי; {ר}
ותשכח, אל מחוללך. {ס}
יט וירא יהוה, וינאץ, {ר}
מכעס בניו, ובנותיו. {ס}
כ ויאמר, אסתירה פניי מהם-- {ר}
אראה, מה אחריתם: {ס} כי דור תהפוכות המה, {ר}
בנים לא־אמון בם. {ס}
כא הם קינאוני בלא־אל, {ר}
כיעסוני בהבליהם; {ס} ואני אקניאם בלא־עם, {ר}
בגוי נבל אכעיסם. {ס}
כב כי־אש קדחה באפי, {ר}
ותיקד עד־שאול תחתית; {ס} ותאכל ארץ ויבולה, {ר}
ותלהט מוסדי הרים. {ס}
כג אספה עלימו, רעות; {ר}
חיציי, אכלה־בם. {ס}
כד מזי רעב ולחומי רשף, {ר}
וקטב מרירי; {ס} ושן־בהמות, אשלח־בם, {ר}
עם־חמת, זוחלי עפר. {ס}
כה מחוץ, תשכל־חרב, ומחדרים, אימה; גם־בחור, {ר}
גם־בתולה--יונק, עם־איש שיבה. {ס}
כו אמרתי, אפאיהם; {ר}
אשביתה מאנוש, זכרם. {ס}
כז לולי, כעס אויב אגור-- {ר}
פן־ינכרו, צרימו: {ס} פן־יאמרו ידנו רמה, {ר}
ולא יהוה פעל כל־זאת. {ס}
כח כי־גוי אובד עצות, המה; {ר}
ואין בהם, תבונה. {ס}
כט לו חכמו, ישכילו זאת; {ר}
יבינו, לאחריתם. {ס}
ל איכה ירדוף אחד, אלף, {ר}
ושניים, יניסו רבבה: {ס} אם־לא כי־צורם מכרם, {ר}
ויהוה הסגירם. {ס}
לא כי לא כצורנו, צורם; {ר}
ואויבינו, פלילים. {ס}
לב כי־מגפן סדום גפנם, {ר}
ומשדמות עמורה: {ס} ענבימו, עינבי־ראש-- {ר}
אשכלות מרורות, למו. {ס}
לג חמת תנינים, יינם; {ר}
וראש פתנים, אכזר. {ס}
לד הלוא־הוא, כמוס עימדי; {ר}
חתום, באוצרותיי. {ס}
לה לי נקם ושילם, {ר}
לעת תמוט רגלם: {ס} כי קרוב יום אידם, {ר}
וחש עתידות למו. {ס}
לו כי־ידין יהוה עמו, {ר}
ועל־עבדיו יתנחם: {ס} כי יראה כי־אזלת יד, {ר}
ואפס עצור ועזוב. {ס}
לז ואמר, אי אלוהימו-- {ר}
צור, חסייו בו. {ס}
לח אשר חלב זבחימו יאכלו, {ר}
ישתו יין נסיכם; {ס} יקומו, ויעזרוכם-- {ר}
יהי עליכם, סתרה. {ס}
לט ראו עתה, כי אני אני הוא, {ר}
ואין אלוהים, עימדי: {ס} אני אמית ואחייה, {ר}
מחצתי ואני ארפא, {ס} ואין מידי, מציל. {ר}
מ כי־אשא אל־שמיים, ידי; {ס} ואמרתי, חי אנוכי לעולם. {ר}
מא אם־שנותי ברק חרבי, {ס} ותאחז במשפט ידי; {ר}
אשיב נקם לצריי, {ס} ולמשנאיי אשלם. {ר}
מב אשכיר חיציי מדם, {ס} וחרבי תאכל בשר; {ר}
מדם חלל ושביה, {ס} מראש פרעות אויב. {ר}
מג הרנינו גויים עמו, {ס} כי דם־עבדיו ייקום; {ר}
ונקם ישיב לצריו, {ס} וכיפר אדמתו עמו. {ר}
{ש}
מד ויבוא משה, וידבר את־כל־דברי השירה־הזאת--באוזני העם: הוא, והושע בן־נון. מה ויכל משה, לדבר את־כל־הדברים האלה--אל־כל־ישראל. מו ויאמר אליהם, שימו לבבכם, לכל־הדברים, אשר אנוכי מעיד בכם היום: אשר תצוום, את־בניכם, לשמור לעשות, את־כל־דברי התורה הזאת. מז כי לא־דבר ריק הוא, מכם--כי־הוא, חייכם; ובדבר הזה, תאריכו ימים על־האדמה, אשר אתם עוברים את־הירדן שמה, לרשתה. {פ}
מח וידבר יהוה אל־משה, בעצם היום הזה לאמור. מט עלה אל־הר העברים הזה הר־נבו, אשר בארץ מואב, אשר, על־פני ירחו; וראה את־ארץ כנען, אשר אני נותן לבני ישראל לאחוזה. נ ומות, בהר אשר אתה עולה שמה, והיאסף, אל־עמיך: כאשר־מת אהרון אחיך, בהור ההר, וייאסף, אל־עמיו. נא על אשר מעלתם בי, בתוך בני ישראל, במי־מריבת קדש, מדבר־צין--על אשר לא־קידשתם אותי, בתוך בני ישראל. נב כי מנגד, תראה את־הארץ; ושמה, לא תבוא--אל־הארץ, אשר־אני נותן לבני ישראל. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד