תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק יא

א ואהבת, את יהוה אלוהיך; ושמרת משמרתו, וחוקותיו ומשפטיו ומצוותיו--כל־הימים. ב וידעתם, היום, כי לא את־בניכם אשר לא־ידעו ואשר לא־ראו, את־מוסר יהוה אלוהיכם: את־גודלו--את־ידו החזקה, וזרועו הנטויה. ג ואת־אותותיו, ואת־מעשיו, אשר עשה, בתוך מצריים--לפרעה מלך־מצריים, ולכל־ארצו. ד ואשר עשה לחיל מצריים לסוסיו ולרכבו, אשר הציף את־מי ים־סוף על־פניהם, ברודפם, אחריכם; ויאבדם יהוה, עד היום הזה. ה ואשר עשה לכם, במדבר, עד־בואכם, עד־המקום הזה. ו ואשר עשה לדתן ולאבירם, בני אליאב בן־ראובן, אשר פצתה הארץ את־פיה, ותבלעם ואת־בתיהם ואת־אוהליהם--ואת כל־היקום אשר ברגליהם, בקרב כל־ישראל. ז כי עיניכם הרואות, את־כל־מעשה יהוה הגדול, אשר, עשה. ח ושמרתם, את־כל־המצוה, אשר אנוכי מצווך, היום--למען תחזקו, ובאתם וירשתם את־הארץ, אשר אתם עוברים שמה, לרשתה. ט ולמען תאריכו ימים על־האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם ולזרעם--ארץ זבת חלב, ודבש. {ס}

י כי הארץ, אשר אתה בא־שמה לרשתה--לא כארץ מצריים היא, אשר יצאתם משם: אשר תזרע את־זרעך, והשקית ברגלך כגן הירק. יא והארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה--ארץ הרים, ובקעות; למטר השמיים, תשתה־מים. יב ארץ, אשר־יהוה אלוהיך דורש אותה: תמיד, עיני יהוה אלוהיך בה--מראשית השנה, ועד אחרית שנה. {ס}

יג והיה, אם־שמוע תשמעו אל־מצוותיי, אשר אנוכי מצווה אתכם, היום--לאהבה את־יהוה אלוהיכם, ולעובדו, בכל־לבבכם, ובכל־נפשכם. יד ונתתי מטר־ארצכם בעיתו, יורה ומלקוש; ואספת דגנך, ותירושך ויצהרך. טו ונתתי עשב בשדך, לבהמתך; ואכלת, ושבעת. טז הישמרו לכם, פן יפתה לבבכם; וסרתם, ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם, להם. יז וחרה אף־יהוה בכם, ועצר את־השמיים ולא־יהיה מטר, והאדמה, לא תיתן את־יבולה; ואבדתם מהרה, מעל הארץ הטובה, אשר יהוה, נותן לכם. יח ושמתם את־דבריי אלה, על־לבבכם ועל־נפשכם; וקשרתם אותם לאות על־ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם. יט ולימדתם אותם את־בניכם, לדבר בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשוכבך ובקומך. כ וכתבתם על־מזוזות ביתך, ובשעריך. כא למען ירבו ימיכם, וימי בניכם, על האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם--כימי השמיים, על־הארץ. {ס}

כב כי אם־שמור תשמרון את־כל־המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווה אתכם--לעשותה: לאהבה את־יהוה אלוהיכם, ללכת בכל־דרכיו--ולדובקה־בו. כג והוריש יהוה את־כל־הגויים האלה, מלפניכם; וירשתם גויים, גדולים ועצומים מכם. כד כל־המקום, אשר תדרוך כף־רגלכם בו--לכם יהיה: מן־המדבר והלבנון מן־הנהר נהר־פרת, ועד הים האחרון--יהיה, גבולכם. כה לא־יתייצב איש, בפניכם: פחדכם ומוראכם ייתן יהוה אלוהיכם, על־פני כל־הארץ אשר תדרכו־בה, כאשר, דיבר לכם. {ס}

כו ראה, אנוכי נותן לפניכם--היום: ברכה, וקללה. כז את־הברכה--אשר תשמעו, אל־מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי מצווה אתכם, היום. כח והקללה, אם־לא תשמעו אל־מצוות יהוה אלוהיכם, וסרתם מן־הדרך, אשר אנוכי מצווה אתכם היום: ללכת, אחרי אלוהים אחרים--אשר לא־ידעתם. {ס}

כט והיה, כי יביאך יהוה אלוהיך, אל־הארץ, אשר־אתה בא־שמה לרשתה--ונתת את־הברכה על־הר גריזים, ואת־הקללה על־הר עיבל. ל הלוא־המה בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני, היושב בערבה--מול, הגלגל, אצל, אילוני מורה. לא כי אתם, עוברים את־הירדן, לבוא לרשת את־הארץ, אשר־יהוה אלוהיכם נותן לכם; וירשתם אותה, וישבתם־בה. לב ושמרתם לעשות, את כל־החוקים ואת־המשפטים, אשר אנוכי נותן לפניכם, היום.