תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ט

א שמע ישראל, אתה עובר היום את-הירדן, לבוא לרשת גויים, גדולים ועצומים ממך--ערים גדולות ובצורות, בשמיים. ב עם-גדול ורם, בני ענקים: אשר אתה ידעת, ואתה שמעת--מי יתייצב, לפני בני ענק. ג וידעת היום, כי יהוה אלוהיך הוא-העובר לפניך אש אוכלה--הוא ישמידם והוא יכניעם, לפניך; והורשתם והאבדתם מהר, כאשר דיבר יהוה לך. ד אל-תאמר בלבבך, בהדוף יהוה אלוהיך אותם מלפניך לאמור, בצדקתי הביאני יהוה, לרשת את-הארץ הזאת: וברשעת הגויים האלה, יהוה מורישם מפניך. ה לא בצדקתך, וביושר לבבך, אתה בא, לרשת את-ארצם: כי ברשעת הגויים האלה, יהוה אלוהיך מורישם מפניך, ולמען הקים את-הדבר אשר נשבע יהוה לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקוב. ו וידעת, כי לא בצדקתך יהוה אלוהיך נותן לך את-הארץ הטובה הזאת--לרשתה: כי עם-קשה-עורף, אתה. ז זכור, אל-תשכח, את אשר-הקצפת את-יהוה אלוהיך, במדבר: למן-היום אשר-יצאת מארץ מצריים, עד-בואכם עד-המקום הזה, ממרים הייתם, עם-יהוה. ח ובחורב הקצפתם, את-יהוה; ויתאנף יהוה בכם, להשמיד אתכם. ט בעלותי ההרה, לקחת לוחות האבנים לוחות הברית, אשר-כרת יהוה, עימכם; ואשב בהר, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי. י וייתן יהוה אליי, את-שני לוחות האבנים--כתובים, באצבע אלוהים; ועליהם, ככל-הדברים אשר דיבר יהוה עימכם בהר מתוך האש--ביום הקהל. יא ויהי, מקץ ארבעים יום, וארבעים, לילה; נתן יהוה אליי, את-שני לוחות האבנים--לוחות הברית. יב ויאמר יהוה אליי, קום רד מהר מזה--כי שיחת עמך, אשר הוצאת ממצריים: סרו מהר, מן-הדרך אשר ציוויתים--עשו להם, מסכה. יג ויאמר יהוה, אליי לאמור: ראיתי את-העם הזה, והנה עם-קשה-עורף הוא. יד הרף ממני, ואשמידם, ואמחה את-שמם, מתחת השמיים; ואעשה, אותך, לגוי-עצום ורב, ממנו. טו ואפן, וארד מן-ההר, וההר, בוער באש; ושני לוחות הברית, על שתי ידיי. טז וארא, והנה חטאתם ליהוה אלוהיכם--עשיתם לכם, עגל מסכה: סרתם מהר--מן-הדרך, אשר-ציווה יהוה אתכם. יז ואתפוש, בשני הלוחות, ואשליכם, מעל שתי ידיי; ואשברם, לעיניכם. יח ואתנפל לפני יהוה כראשונה, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי: על כל-חטאתכם אשר חטאתם, לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו. יט כי יגורתי, מפני האף והחמה, אשר קצף יהוה עליכם, להשמיד אתכם; וישמע יהוה אליי, גם בפעם ההיא. כ ובאהרון, התאנף יהוה מאוד--להשמידו; ואתפלל גם-בעד אהרון, בעת ההיא. כא ואת-חטאתכם אשר-עשיתם את-העגל, לקחתי ואשרוף אותו באש, ואכות אותו טחון היטב, עד אשר-דק לעפר; ואשליך, את-עפרו, אל-הנחל, היורד מן-ההר. כב ובתבערה, ובמסה, ובקברות, התאווה--מקציפים הייתם, את-יהוה. כג ובשלוח יהוה אתכם, מקדש ברנע לאמור, עלו ורשו את-הארץ, אשר נתתי לכם; ותמרו, את-פי יהוה אלוהיכם, ולא האמנתם לו, ולא שמעתם בקולו. כד ממרים הייתם, עם-יהוה, מיום, דעתי אתכם. כה ואתנפל לפני יהוה, את ארבעים היום ואת-ארבעים הלילה--אשר התנפלתי: כי-אמר יהוה, להשמיד אתכם. כו ואתפלל אל-יהוה, ואומר, אדוניי יהוה אל-תשחת עמך ונחלתך, אשר פדית בגודלך--אשר-הוצאת ממצריים, ביד חזקה. כז זכור, לעבדיך--לאברהם ליצחק, וליעקוב: אל-תפן, אל-קשי העם הזה, ואל-רשעו, ואל-חטאתו. כח פן-יאמרו, הארץ אשר הוצאתנו משם, מבלי יכולת יהוה, להביאם אל-הארץ אשר-דיבר להם; ומשנאתו אותם, הוציאם להמיתם במדבר. כט והם עמך, ונחלתך, אשר הוצאת בכוחך הגדול, ובזרועך הנטויה. {פ}