תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק כח

א והיה, אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את־כל־מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ונתנך יהוה אלוהיך, עליון, על, כל־גויי הארץ. ב ובאו עליך כל־הברכות האלה, והשיגוך: כי תשמע, בקול יהוה אלוהיך. ג ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה. ד ברוך פרי־בטנך ופרי אדמתך, ופרי בהמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. ה ברוך טנאך, ומשארתך. ו ברוך אתה, בבואך; וברוך אתה, בצאתך. ז ייתן יהוה את־אויביך הקמים עליך, ניגפים לפניך: בדרך אחד ייצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. ח יצו יהוה איתך, את־הברכה, באסמיך, ובכול משלח ידך; ובירכך--בארץ, אשר־יהוה אלוהיך נותן לך. ט יקימך יהוה לו לעם קדוש, כאשר נשבע־לך: כי תשמור, את־מצוות יהוה אלוהיך, והלכת, בדרכיו. י וראו כל־עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך; ויראו, ממך. יא והותירך יהוה לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על, האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיך, לתת לך. יב יפתח יהוה לך את־אוצרו הטוב את־השמיים, לתת מטר־ארצך בעיתו, ולברך, את כל־מעשה ידך; והלווית גויים רבים, ואתה לא תלווה. יג ונתנך יהוה לראש, ולא לזנב, והיית רק למעלה, ולא תהיה למטה: כי־תשמע אל־מצוות יהוה אלוהיך, אשר אנוכי מצווך היום--לשמור ולעשות. יד ולא תסור, מכל־הדברים אשר אנוכי מצווה אתכם היום--ימין ושמאל: ללכת, אחרי אלוהים אחרים--לעובדם. {פ}

טו והיה, אם־לא תשמע בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את־כל־מצוותיו וחוקותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ובאו עליך כל־הקללות האלה, והשיגוך. טז ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה. יז ארור טנאך, ומשארתך. יח ארור פרי־בטנך, ופרי אדמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. יט ארור אתה, בבואך; וארור אתה, בצאתך. כ ישלח יהוה בך את־המארה את־המהומה, ואת־המגערת, בכל־משלח ידך, אשר תעשה--עד הישמדך ועד־אבודך מהר, מפני רוע מעלליך אשר עזבתני. כא ידבק יהוה בך, את־הדבר--עד, כלותו אותך, מעל האדמה, אשר־אתה בא־שמה לרשתה. כב יכך יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחור ובחרב, ובשידפון, וביירקון; ורדפוך, עד אובדך. כג והיו שמיך אשר על־ראשך, נחושת; והארץ אשר־תחתיך, ברזל. כד ייתן יהוה את־מטר ארצך, אבק ועפר: מן־השמיים יירד עליך, עד הישמדך. כה ייתנך יהוה ניגף, לפני אויבך--בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעווה, לכול ממלכות הארץ. כו והייתה נבלתך למאכל, לכל־עוף השמיים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד. כז יכך יהוה בשחין מצריים, ובטחורים, ובגרב, ובחרס--אשר לא־תוכל, להירפא. כח יכך יהוה, בשיגעון ובעיוורון; ובתמהון, לבב. כט והיית ממשש בצוהריים, כאשר ימשש העיוור באפילה, ולא תצליח, את־דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל־הימים--ואין מושיע. ל אישה תארש, ואיש אחר ישכבנה--בית תבנה, ולא־תשב בו; כרם תיטע, ולא תחללנו. לא שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו--חמורך גזול מלפניך, ולא ישוב לך; צאנך נתונות לאויביך, ואין לך מושיע. לב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר, ועיניך רואות, וכלות אליהם, כל־היום; ואין לאל, ידך. לג פרי אדמתך וכל־יגיעך, יאכל עם אשר לא־ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ--כל־הימים. לד והיית, משוגע, ממראה עיניך, אשר תראה. לה יכך יהוה בשחין רע, על־הברכיים ועל־השוקיים, אשר לא־תוכל, להירפא--מכף רגלך, ועד קודקודך. לו יולך יהוה אותך, ואת־מלכך אשר תקים עליך, אל־גוי, אשר לא־ידעת אתה ואבותיך; ועבדת שם אלוהים אחרים, עץ ואבן. לז והיית לשמה, למשל ולשנינה--בכול, העמים, אשר־ינהגך יהוה, שמה. לח זרע רב, תוציא השדה; ומעט תאסוף, כי יחסלנו הארבה. לט כרמים תיטע, ועבדת; ויין לא־תשתה ולא תאגור, כי תאכלנו התולעת. מ זיתים יהיו לך, בכל־גבולך; ושמן לא תסוך, כי יישל זיתך. מא בנים ובנות, תוליד; ולא־יהיו לך, כי ילכו בשבי. מב כל־עצך, ופרי אדמתך, יירש, הצלצל. מג הגר אשר בקרבך, יעלה עליך מעלה מעלה; ואתה תרד, מטה מטה. מד הוא ילווך, ואתה לא תלוונו; הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב. מה ובאו עליך כל־הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך, עד, הישמדך: כי־לא שמעת, בקול יהוה אלוהיך--לשמור מצוותיו וחוקותיו, אשר ציווך. מו והיו בך, לאות ולמופת; ובזרעך, עד־עולם. מז תחת, אשר לא־עבדת את־יהוה אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב--מרוב, כול. מח ועבדת את־אויבך, אשר ישלחנו יהוה בך, ברעב ובצמא ובעירום, ובחוסר כול; ונתן עול ברזל, על־צווארך, עד השמידו, אותך. מט יישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר: גוי, אשר לא־תשמע לשונו. נ גוי, עז פנים, אשר לא־יישא פנים לזקן, ונער לא יחון. נא ואכל פרי בהמתך ופרי־אדמתך, עד הישמדך, אשר לא־ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרות צאנך--עד האבידו, אותך. נב והצר לך בכל־שעריך, עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות, אשר אתה בוטח בהן, בכל־ארצך; והצר לך, בכל־שעריך, בכל־ארצך, אשר נתן יהוה אלוהיך לך. נג ואכלת פרי־בטנך, בשר בניך ובנותיך, אשר נתן־לך, יהוה אלוהיך--במצור, ובמצוק, אשר־יציק לך, אויבך. נד האיש הרך בך, והענוג מאוד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר. נה מתת לאחד מהם, מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר־לו, כול--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך, בכל־שעריך. נו הרכה בך והענוגה, אשר לא־ניסתה כף־רגלה הצג על־הארץ, מהתענג, ומרוך--תרע עינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה. נז ובשליתה היוצאת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי־תאכלם בחוסר־כול, בסתר--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך, בשעריך. נח אם־לא תשמור לעשות, את־כל־דברי התורה הזאת, הכתובים, בספר הזה: ליראה את־השם הנכבד והנורא, הזה--את, יהוה אלוהיך. נט והפלא יהוה את־מכותך, ואת מכות זרעך: מכות גדולות ונאמנות, וחוליים רעים ונאמנים. ס והשיב בך, את כל־מדווי מצריים, אשר יגורת, מפניהם; ודבקו, בך. סא גם כל־חולי, וכל־מכה, אשר לא כתוב, בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך, עד הישמדך. סב ונשארתם, במתי מעט, תחת אשר הייתם, ככוכבי השמיים לרוב: כי־לא שמעת, בקול יהוה אלוהיך. סג והיה כאשר־שש יהוה עליכם, להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; וניסחתם מעל האדמה, אשר־אתה בא־שמה לרשתה. סד והפיצך יהוה בכל־העמים, מקצה הארץ ועד־קצה הארץ; ועבדת שם אלוהים אחרים, אשר לא־ידעת אתה ואבותיך--עץ ואבן. סה ובגויים ההם לא תרגיע, ולא־יהיה מנוח לכף־רגלך; ונתן יהוה לך שם לב רגז, וכליון עיניים ודאבון נפש. סו והיו חייך, תלואים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך. סז בבוקר תאמר מי־ייתן ערב, ובערב תאמר מי־ייתן בוקר--מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה. סח והשיבך יהוה מצריים, באונייות, בדרך אשר אמרתי לך, לא־תוסיף עוד לראותה; והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות, ואין קונה. {ס}

סט אלה דברי הברית אשר־ציווה יהוה את־משה, לכרות את־בני ישראל--בארץ מואב: מלבד הברית, אשר־כרת איתם בחורב. {פ}