תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק כח

א והיה, אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את-כל-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ונתנך יהוה אלוהיך, עליון, על, כל-גויי הארץ. ב ובאו עליך כל-הברכות האלה, והשיגוך: כי תשמע, בקול יהוה אלוהיך. ג ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה. ד ברוך פרי-בטנך ופרי אדמתך, ופרי בהמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. ה ברוך טנאך, ומשארתך. ו ברוך אתה, בבואך; וברוך אתה, בצאתך. ז ייתן יהוה את-אויביך הקמים עליך, ניגפים לפניך: בדרך אחד ייצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. ח יצו יהוה איתך, את-הברכה, באסמיך, ובכול משלח ידך; ובירכך--בארץ, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך. ט יקימך יהוה לו לעם קדוש, כאשר נשבע-לך: כי תשמור, את-מצוות יהוה אלוהיך, והלכת, בדרכיו. י וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך; ויראו, ממך. יא והותירך יהוה לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על, האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיך, לתת לך. יב יפתח יהוה לך את-אוצרו הטוב את-השמיים, לתת מטר-ארצך בעיתו, ולברך, את כל-מעשה ידך; והלווית גויים רבים, ואתה לא תלווה. יג ונתנך יהוה לראש, ולא לזנב, והיית רק למעלה, ולא תהיה למטה: כי-תשמע אל-מצוות יהוה אלוהיך, אשר אנוכי מצווך היום--לשמור ולעשות. יד ולא תסור, מכל-הדברים אשר אנוכי מצווה אתכם היום--ימין ושמאל: ללכת, אחרי אלוהים אחרים--לעובדם. {פ}

טו והיה, אם-לא תשמע בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את-כל-מצוותיו וחוקותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ובאו עליך כל-הקללות האלה, והשיגוך. טז ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה. יז ארור טנאך, ומשארתך. יח ארור פרי-בטנך, ופרי אדמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. יט ארור אתה, בבואך; וארור אתה, בצאתך. כ ישלח יהוה בך את-המארה את-המהומה, ואת-המגערת, בכל-משלח ידך, אשר תעשה--עד הישמדך ועד-אבודך מהר, מפני רוע מעלליך אשר עזבתני. כא ידבק יהוה בך, את-הדבר--עד, כלותו אותך, מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. כב יכך יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחור ובחרב, ובשידפון, וביירקון; ורדפוך, עד אובדך. כג והיו שמיך אשר על-ראשך, נחושת; והארץ אשר-תחתיך, ברזל. כד ייתן יהוה את-מטר ארצך, אבק ועפר: מן-השמיים יירד עליך, עד הישמדך. כה ייתנך יהוה ניגף, לפני אויבך--בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעווה, לכול ממלכות הארץ. כו והייתה נבלתך למאכל, לכל-עוף השמיים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד. כז יכך יהוה בשחין מצריים, ובטחורים, ובגרב, ובחרס--אשר לא-תוכל, להירפא. כח יכך יהוה, בשיגעון ובעיוורון; ובתמהון, לבב. כט והיית ממשש בצוהריים, כאשר ימשש העיוור באפילה, ולא תצליח, את-דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל-הימים--ואין מושיע. ל אישה תארש, ואיש אחר ישכבנה--בית תבנה, ולא-תשב בו; כרם תיטע, ולא תחללנו. לא שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו--חמורך גזול מלפניך, ולא ישוב לך; צאנך נתונות לאויביך, ואין לך מושיע. לב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר, ועיניך רואות, וכלות אליהם, כל-היום; ואין לאל, ידך. לג פרי אדמתך וכל-יגיעך, יאכל עם אשר לא-ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ--כל-הימים. לד והיית, משוגע, ממראה עיניך, אשר תראה. לה יכך יהוה בשחין רע, על-הברכיים ועל-השוקיים, אשר לא-תוכל, להירפא--מכף רגלך, ועד קודקודך. לו יולך יהוה אותך, ואת-מלכך אשר תקים עליך, אל-גוי, אשר לא-ידעת אתה ואבותיך; ועבדת שם אלוהים אחרים, עץ ואבן. לז והיית לשמה, למשל ולשנינה--בכול, העמים, אשר-ינהגך יהוה, שמה. לח זרע רב, תוציא השדה; ומעט תאסוף, כי יחסלנו הארבה. לט כרמים תיטע, ועבדת; ויין לא-תשתה ולא תאגור, כי תאכלנו התולעת. מ זיתים יהיו לך, בכל-גבולך; ושמן לא תסוך, כי יישל זיתך. מא בנים ובנות, תוליד; ולא-יהיו לך, כי ילכו בשבי. מב כל-עצך, ופרי אדמתך, יירש, הצלצל. מג הגר אשר בקרבך, יעלה עליך מעלה מעלה; ואתה תרד, מטה מטה. מד הוא ילווך, ואתה לא תלוונו; הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב. מה ובאו עליך כל-הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך, עד, הישמדך: כי-לא שמעת, בקול יהוה אלוהיך--לשמור מצוותיו וחוקותיו, אשר ציווך. מו והיו בך, לאות ולמופת; ובזרעך, עד-עולם. מז תחת, אשר לא-עבדת את-יהוה אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב--מרוב, כול. מח ועבדת את-אויבך, אשר ישלחנו יהוה בך, ברעב ובצמא ובעירום, ובחוסר כול; ונתן עול ברזל, על-צווארך, עד השמידו, אותך. מט יישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר: גוי, אשר לא-תשמע לשונו. נ גוי, עז פנים, אשר לא-יישא פנים לזקן, ונער לא יחון. נא ואכל פרי בהמתך ופרי-אדמתך, עד הישמדך, אשר לא-ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרות צאנך--עד האבידו, אותך. נב והצר לך בכל-שעריך, עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות, אשר אתה בוטח בהן, בכל-ארצך; והצר לך, בכל-שעריך, בכל-ארצך, אשר נתן יהוה אלוהיך לך. נג ואכלת פרי-בטנך, בשר בניך ובנותיך, אשר נתן-לך, יהוה אלוהיך--במצור, ובמצוק, אשר-יציק לך, אויבך. נד האיש הרך בך, והענוג מאוד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר. נה מתת לאחד מהם, מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר-לו, כול--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך, בכל-שעריך. נו הרכה בך והענוגה, אשר לא-ניסתה כף-רגלה הצג על-הארץ, מהתענג, ומרוך--תרע עינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה. נז ובשליתה היוצאת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי-תאכלם בחוסר-כול, בסתר--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך, בשעריך. נח אם-לא תשמור לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת, הכתובים, בספר הזה: ליראה את-השם הנכבד והנורא, הזה--את, יהוה אלוהיך. נט והפלא יהוה את-מכותך, ואת מכות זרעך: מכות גדולות ונאמנות, וחוליים רעים ונאמנים. ס והשיב בך, את כל-מדווי מצריים, אשר יגורת, מפניהם; ודבקו, בך. סא גם כל-חולי, וכל-מכה, אשר לא כתוב, בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך, עד הישמדך. סב ונשארתם, במתי מעט, תחת אשר הייתם, ככוכבי השמיים לרוב: כי-לא שמעת, בקול יהוה אלוהיך. סג והיה כאשר-שש יהוה עליכם, להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; וניסחתם מעל האדמה, אשר-אתה בא-שמה לרשתה. סד והפיצך יהוה בכל-העמים, מקצה הארץ ועד-קצה הארץ; ועבדת שם אלוהים אחרים, אשר לא-ידעת אתה ואבותיך--עץ ואבן. סה ובגויים ההם לא תרגיע, ולא-יהיה מנוח לכף-רגלך; ונתן יהוה לך שם לב רגז, וכליון עיניים ודאבון נפש. סו והיו חייך, תלואים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך. סז בבוקר תאמר מי-ייתן ערב, ובערב תאמר מי-ייתן בוקר--מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה. סח והשיבך יהוה מצריים, באונייות, בדרך אשר אמרתי לך, לא-תוסיף עוד לראותה; והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות, ואין קונה. {ס}

סט אלה דברי הברית אשר-ציווה יהוה את-משה, לכרות את-בני ישראל--בארץ מואב: מלבד הברית, אשר-כרת איתם בחורב. {פ}