תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


דברים פרק כח

א והיה, אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את־כל־מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ונתנך יהוה אלוהיך, עליון, על, כל־גויי הארץ.  ב ובאו עליך כל־הברכות האלה, והשיגוך:  כי תשמע, בקול יהוה אלוהיך.  ג ברוך אתה, בעיר; וברוך אתה, בשדה.  ד ברוך פרי־בטנך ופרי אדמתך, ופרי בהמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך.  ה ברוך טנאך, ומשארתך.  ו ברוך אתה, בבואך; וברוך אתה, בצאתך.  ז ייתן יהוה את־אויביך הקמים עליך, ניגפים לפניך:  בדרך אחד ייצאו אליך, ובשבעה דרכים ינוסו לפניך.  ח יצו יהוה איתך, את־הברכה, באסמיך, ובכול משלח ידך; ובירכך--בארץ, אשר־יהוה אלוהיך נותן לך.  ט יקימך יהוה לו לעם קדוש, כאשר נשבע־לך:  כי תשמור, את־מצוות יהוה אלוהיך, והלכת, בדרכיו.  י וראו כל־עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך; ויראו, ממך.  יא והותירך יהוה לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על, האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיך, לתת לך.  יב יפתח יהוה לך את־אוצרו הטוב את־השמיים, לתת מטר־ארצך בעיתו, ולברך, את כל־מעשה ידך; והלווית גויים רבים, ואתה לא תלווה.  יג ונתנך יהוה לראש, ולא לזנב, והיית רק למעלה, ולא תהיה למטה:  כי־תשמע אל־מצוות יהוה אלוהיך, אשר אנוכי מצווך היום--לשמור ולעשות.  יד ולא תסור, מכל־הדברים אשר אנוכי מצווה אתכם היום--ימין ושמאל:  ללכת, אחרי אלוהים אחרים--לעובדם.  {פ}

טו והיה, אם־לא תשמע בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את־כל־מצוותיו וחוקותיו, אשר אנוכי מצווך היום--ובאו עליך כל־הקללות האלה, והשיגוך.  טז ארור אתה, בעיר; וארור אתה, בשדה.  יז ארור טנאך, ומשארתך.  יח ארור פרי־בטנך, ופרי אדמתך--שגר אלפיך, ועשתרות צאנך.  יט ארור אתה, בבואך; וארור אתה, בצאתך.  כ ישלח יהוה בך את־המארה את־המהומה, ואת־המגערת, בכל־משלח ידך, אשר תעשה--עד הישמדך ועד־אבודך מהר, מפני רוע מעלליך אשר עזבתני.  כא ידבק יהוה בך, את־הדבר--עד, כלותו אותך, מעל האדמה, אשר־אתה בא־שמה לרשתה.  כב יכך יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחור ובחרב, ובשידפון, וביירקון; ורדפוך, עד אובדך.  כג והיו שמיך אשר על־ראשך, נחושת; והארץ אשר־תחתיך, ברזל.  כד ייתן יהוה את־מטר ארצך, אבק ועפר:  מן־השמיים יירד עליך, עד הישמדך.  כה ייתנך יהוה ניגף, לפני אויבך--בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו; והיית לזעווה, לכול ממלכות הארץ.  כו והייתה נבלתך למאכל, לכל־עוף השמיים ולבהמת הארץ; ואין, מחריד.  כז יכך יהוה בשחין מצריים, ובטחורים, ובגרב, ובחרס--אשר לא־תוכל, להירפא.  כח יכך יהוה, בשיגעון ובעיוורון; ובתמהון, לבב.  כט והיית ממשש בצוהריים, כאשר ימשש העיוור באפילה, ולא תצליח, את־דרכיך; והיית אך עשוק וגזול, כל־הימים--ואין מושיע.  ל אישה תארש, ואיש אחר ישכבנה--בית תבנה, ולא־תשב בו; כרם תיטע, ולא תחללנו.  לא שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו--חמורך גזול מלפניך, ולא ישוב לך; צאנך נתונות לאויביך, ואין לך מושיע.  לב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר, ועיניך רואות, וכלות אליהם, כל־היום; ואין לאל, ידך.  לג פרי אדמתך וכל־יגיעך, יאכל עם אשר לא־ידעת; והיית, רק עשוק ורצוץ--כל־הימים.  לד והיית, משוגע, ממראה עיניך, אשר תראה.  לה יכך יהוה בשחין רע, על־הברכיים ועל־השוקיים, אשר לא־תוכל, להירפא--מכף רגלך, ועד קודקודך.  לו יולך יהוה אותך, ואת־מלכך אשר תקים עליך, אל־גוי, אשר לא־ידעת אתה ואבותיך; ועבדת שם אלוהים אחרים, עץ ואבן.  לז והיית לשמה, למשל ולשנינה--בכול, העמים, אשר־ינהגך יהוה, שמה.  לח זרע רב, תוציא השדה; ומעט תאסוף, כי יחסלנו הארבה.  לט כרמים תיטע, ועבדת; ויין לא־תשתה ולא תאגור, כי תאכלנו התולעת.  מ זיתים יהיו לך, בכל־גבולך; ושמן לא תסוך, כי יישל זיתך.  מא בנים ובנות, תוליד; ולא־יהיו לך, כי ילכו בשבי.  מב כל־עצך, ופרי אדמתך, יירש, הצלצל.  מג הגר אשר בקרבך, יעלה עליך מעלה מעלה; ואתה תרד, מטה מטה.  מד הוא ילווך, ואתה לא תלוונו; הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב.  מה ובאו עליך כל־הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך, עד, הישמדך:  כי־לא שמעת, בקול יהוה אלוהיך--לשמור מצוותיו וחוקותיו, אשר ציווך.  מו והיו בך, לאות ולמופת; ובזרעך, עד־עולם.  מז תחת, אשר לא־עבדת את־יהוה אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב--מרוב, כול.  מח ועבדת את־אויבך, אשר ישלחנו יהוה בך, ברעב ובצמא ובעירום, ובחוסר כול; ונתן עול ברזל, על־צווארך, עד השמידו, אותך.  מט יישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר:  גוי, אשר לא־תשמע לשונו.  נ גוי, עז פנים, אשר לא־יישא פנים לזקן, ונער לא יחון.  נא ואכל פרי בהמתך ופרי־אדמתך, עד הישמדך, אשר לא־ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרות צאנך--עד האבידו, אותך.  נב והצר לך בכל־שעריך, עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות, אשר אתה בוטח בהן, בכל־ארצך; והצר לך, בכל־שעריך, בכל־ארצך, אשר נתן יהוה אלוהיך לך.  נג ואכלת פרי־בטנך, בשר בניך ובנותיך, אשר נתן־לך, יהוה אלוהיך--במצור, ובמצוק, אשר־יציק לך, אויבך.  נד האיש הרך בך, והענוג מאוד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר.  נה מתת לאחד מהם, מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר־לו, כול--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך, בכל־שעריך.  נו הרכה בך והענוגה, אשר לא־ניסתה כף־רגלה הצג על־הארץ, מהתענג, ומרוך--תרע עינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה.  נז ובשליתה היוצאת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי־תאכלם בחוסר־כול, בסתר--במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך, בשעריך.  נח אם־לא תשמור לעשות, את־כל־דברי התורה הזאת, הכתובים, בספר הזה:  ליראה את־השם הנכבד והנורא, הזה--את, יהוה אלוהיך.  נט והפלא יהוה את־מכותך, ואת מכות זרעך:  מכות גדולות ונאמנות, וחוליים רעים ונאמנים.  ס והשיב בך, את כל־מדווי מצריים, אשר יגורת, מפניהם; ודבקו, בך.  סא גם כל־חולי, וכל־מכה, אשר לא כתוב, בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך, עד הישמדך.  סב ונשארתם, במתי מעט, תחת אשר הייתם, ככוכבי השמיים לרוב:  כי־לא שמעת, בקול יהוה אלוהיך.  סג והיה כאשר־שש יהוה עליכם, להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; וניסחתם מעל האדמה, אשר־אתה בא־שמה לרשתה.  סד והפיצך יהוה בכל־העמים, מקצה הארץ ועד־קצה הארץ; ועבדת שם אלוהים אחרים, אשר לא־ידעת אתה ואבותיך--עץ ואבן.  סה ובגויים ההם לא תרגיע, ולא־יהיה מנוח לכף־רגלך; ונתן יהוה לך שם לב רגז, וכליון עיניים ודאבון נפש.  סו והיו חייך, תלואים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך.  סז בבוקר תאמר מי־ייתן ערב, ובערב תאמר מי־ייתן בוקר--מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה.  סח והשיבך יהוה מצריים, באונייות, בדרך אשר אמרתי לך, לא־תוסיף עוד לראותה; והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות, ואין קונה.  {ס}

סט אלה דברי הברית אשר־ציווה יהוה את־משה, לכרות את־בני ישראל--בארץ מואב:  מלבד הברית, אשר־כרת איתם בחורב.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד