תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
א לא-תראה את-שור אחיך או את-שייו, נידחים, והתעלמת, מהם: השב תשיבם, לאחיך. ב ואם-לא קרוב אחיך אליך, ולא ידעתו--ואספתו, אל-תוך ביתך, והיה עימך עד דרוש אחיך אותו, והשבותו לו. ג וכן תעשה לחמורו, וכן תעשה לשמלתו, וכן תעשה לכל-אבידת אחיך אשר-תאבד ממנו, ומצאתה: לא תוכל, להתעלם. {ס}
ד לא-תראה את-חמור אחיך או שורו, נופלים בדרך, והתעלמת, מהם: הקם תקים, עימו. {ס}
ה לא-יהיה כלי-גבר על-אישה, ולא-ילבש גבר שמלת אישה: כי תועבת יהוה אלוהיך, כל-עושה אלה. {פ}
ו כי ייקרא קן-ציפור לפניך בדרך בכל-עץ או על-הארץ, אפרוחים או ביצים, והאם רובצת על-האפרוחים, או על-הביצים--לא-תיקח האם, על-הבנים. ז שלח תשלח את-האם, ואת-הבנים תיקח-לך, למען ייטב לך, והארכת ימים. {ס}
ח כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך; ולא-תשים דמים בביתך, כי-ייפול הנופל ממנו. ט לא-תזרע כרמך, כלאיים: פן-תקדש, המלאה הזרע אשר תזרע, ותבואת, הכרם. {ס}
י לא-תחרוש בשור-ובחמור, יחדיו. יא לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים יחדיו. {ס}
יב גדילים, תעשה-לך, על-ארבע כנפות כסותך, אשר תכסה-בה. {ס}
יג כי-ייקח איש, אישה; ובא אליה, ושנאה. יד ושם לה עלילות דברים, והוציא עליה שם רע; ואמר, את-האישה הזאת לקחתי, ואקרב אליה, ולא-מצאתי לה בתולים. טו ולקח אבי הנערה, ואימה; והוציאו את-בתולי הנערה, אל-זקני העיר--השערה. טז ואמר אבי הנערה, אל-הזקנים: את-בתי, נתתי לאיש הזה לאישה--וישנאהא. יז והנה-הוא שם עלילות דברים לאמור, לא-מצאתי לבתך בתולים, ואלה, בתולי בתי; ופרשו, השמלה, לפני, זקני העיר. יח ולקחו זקני העיר-ההיא, את-האיש; וייסרו, אותו. יט וענשו אותו מאה כסף, ונתנו לאבי הנערה--כי הוציא שם רע, על בתולת ישראל; ולו-תהיה לאישה, לא-יוכל לשלחה כל-ימיו. {ס}
כ ואם-אמת היה, הדבר הזה: לא-נמצאו בתולים, לנערה. כא והוציאו את-הנערה אל-פתח בית-אביה, וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה--כי-עשתה נבלה בישראל, לזנות בית אביה; וביערת הרע, מקרבך. {ס}
כב כי-יימצא איש שוכב עם-אישה בעולת-בעל, ומתו גם-שניהם--האיש השוכב עם-האישה, והאישה; וביערת הרע, מישראל. {ס}
כג כי יהיה נערה בתולה, מאורשה לאיש; ומצאה איש בעיר, ושכב עימה. כד והוצאתם את-שניהם אל-שער העיר ההיא, וסקלתם אותם באבנים ומתו--את-הנערה על-דבר אשר לא-צעקה בעיר, ואת-האיש על-דבר אשר-עינה את-אשת ריעהו; וביערת הרע, מקרבך. {ס}
כה ואם-בשדה ימצא האיש, את-הנערה המאורשה, והחזיק-בה האיש, ושכב עימה: ומת, האיש אשר-שכב עימה--לבדו. כו ולנערה לא-תעשה דבר, אין לנערה חטא מוות: כי כאשר יקום איש על-ריעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה. כז כי בשדה, מצאה; צעקה, הנערה המאורשה, ואין מושיע, לה. {ס}
כח כי-ימצא איש, נערה בתולה אשר לא-אורשה, ותפשה, ושכב עימה; ונמצאו. כט ונתן האיש השוכב עימה, לאבי הנערה--חמישים כסף; ולו-תהיה לאישה, תחת אשר עינה--לא-יוכל שלחה, כל-ימיו. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד