תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
א ויקרא משה אל־כל־ישראל, ויאמר אליהם: אתם ראיתם, את כל־אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצריים, לפרעה ולכל־עבדיו, ולכל־ארצו. ב המסות, הגדולות, אשר ראו, עיניך--האותות והמופתים הגדולים, ההם. ג ולא־נתן יהוה לכם לב לדעת, ועיניים לראות ואוזניים לשמוע, עד, היום הזה. ד ואולך אתכם ארבעים שנה, במדבר; לא־בלו שלמותיכם מעליכם, ונעלך לא־בלתה מעל רגלך. ה לחם לא אכלתם, ויין ושיכר לא שתיתם--למען, תדעו, כי אני יהוה, אלוהיכם. ו ותבואו, אל־המקום הזה; וייצא סיחון מלך־חשבון ועוג מלך־הבשן לקראתנו, למלחמה--ונכם. ז וניקח, את־ארצם, וניתנה לנחלה, לראובני ולגדי--ולחצי, שבט המנשי. ח ושמרתם, את־דברי הברית הזאת, ועשיתם, אותם--למען תשכילו, את כל־אשר תעשון. {פ}
ט אתם ניצבים היום כולכם, לפני יהוה אלוהיכם: ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כול, איש ישראל. י טפכם נשיכם--וגרך, אשר בקרב מחניך: מחוטב עציך, עד שואב מימיך. יא לעוברך, בברית יהוה אלוהיך--ובאלתו: אשר יהוה אלוהיך, כורת עימך היום. יב למען הקים־אותך היום לו לעם, והוא יהיה־לך לאלוהים--כאשר, דיבר־לך; וכאשר נשבע לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקוב. יג ולא איתכם, לבדכם--אנוכי, כורת את־הברית הזאת, ואת־האלה, הזאת. יד כי את־אשר ישנו פה, עימנו עומד היום, לפני, יהוה אלוהינו; ואת אשר איננו פה, עימנו היום. טו כי־אתם ידעתם, את אשר־ישבנו בארץ מצריים, ואת אשר־עברנו בקרב הגויים, אשר עברתם. טז ותראו, את־שיקוציהם, ואת, גילוליהם--עץ ואבן, כסף וזהב אשר עימהם. יז פן־יש בכם איש או־אישה או משפחה או־שבט, אשר לבבו פונה היום מעם יהוה אלוהינו, ללכת לעבוד, את־אלוהי הגויים ההם: פן־יש בכם, שורש פורה ראש--ולענה. יח והיה בשומעו את־דברי האלה הזאת, והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה־לי--כי בשרירות ליבי, אלך: למען ספות הרווה, את־הצמאה. יט לא־יאבה יהוה, סלוח לו--כי אז יעשן אף־יהוה וקנאתו באיש ההוא, ורבצה בו כל־האלה הכתובה בספר הזה; ומחה יהוה את־שמו, מתחת השמיים. כ והבדילו יהוה לרעה, מכול שבטי ישראל--ככול, אלות הברית, הכתובה, בספר התורה הזה. כא ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנוכרי, אשר יבוא מארץ רחוקה; וראו את־מכות הארץ ההיא, ואת־תחלואיה, אשר־חילה יהוה, בה. כב גופרית ומלח, שריפה כל־ארצה--לא תיזרע ולא תצמיח, ולא־יעלה בה כל־עשב: כמהפכת סדום ועמורה, אדמה וצבויים, אשר הפך יהוה, באפו ובחמתו. כג ואמרו, כל־הגויים, על־מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת; מה חורי האף הגדול, הזה. כד ואמרו--על אשר עזבו, את־ברית יהוה אלוהי אבותם: אשר כרת עימם, בהוציאו אותם מארץ מצריים. כה וילכו, ויעבדו אלוהים אחרים, וישתחוו, להם: אלוהים אשר לא־ידעום, ולא חלק להם. כו וייחר־אף יהוה, בארץ ההיא, להביא עליה את־כל־הקללה, הכתובה בספר הזה. כז וייתשם יהוה מעל אדמתם, באף ובחמה ובקצף גדול; וישליכם אל־ארץ אחרת, כיום הזה. כח הנסתרות--ליהוה, אלוהינו; והנגלות לנו ולבנינו, עד־עולם--לעשות, את־כל־דברי התורה הזאת. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
דברים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד