תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


דברים פרק כט

א ויקרא משה אל־כל־ישראל, ויאמר אליהם:  אתם ראיתם, את כל־אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצריים, לפרעה ולכל־עבדיו, ולכל־ארצו.  ב המסות, הגדולות, אשר ראו, עיניך--האותות והמופתים הגדולים, ההם.  ג ולא־נתן יהוה לכם לב לדעת, ועיניים לראות ואוזניים לשמוע, עד, היום הזה.  ד ואולך אתכם ארבעים שנה, במדבר; לא־בלו שלמותיכם מעליכם, ונעלך לא־בלתה מעל רגלך.  ה לחם לא אכלתם, ויין ושיכר לא שתיתם--למען, תדעו, כי אני יהוה, אלוהיכם.  ו ותבואו, אל־המקום הזה; וייצא סיחון מלך־חשבון ועוג מלך־הבשן לקראתנו, למלחמה--ונכם.  ז וניקח, את־ארצם, וניתנה לנחלה, לראובני ולגדי--ולחצי, שבט המנשי.  ח ושמרתם, את־דברי הברית הזאת, ועשיתם, אותם--למען תשכילו, את כל־אשר תעשון.  {פ}

ט אתם ניצבים היום כולכם, לפני יהוה אלוהיכם:  ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כול, איש ישראל.  י טפכם נשיכם--וגרך, אשר בקרב מחניך:  מחוטב עציך, עד שואב מימיך.  יא לעוברך, בברית יהוה אלוהיך--ובאלתו:  אשר יהוה אלוהיך, כורת עימך היום.  יב למען הקים־אותך היום לו לעם, והוא יהיה־לך לאלוהים--כאשר, דיבר־לך; וכאשר נשבע לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקוב.  יג ולא איתכם, לבדכם--אנוכי, כורת את־הברית הזאת, ואת־האלה, הזאת.  יד כי את־אשר ישנו פה, עימנו עומד היום, לפני, יהוה אלוהינו; ואת אשר איננו פה, עימנו היום.  טו כי־אתם ידעתם, את אשר־ישבנו בארץ מצריים, ואת אשר־עברנו בקרב הגויים, אשר עברתם.  טז ותראו, את־שיקוציהם, ואת, גילוליהם--עץ ואבן, כסף וזהב אשר עימהם.  יז פן־יש בכם איש או־אישה או משפחה או־שבט, אשר לבבו פונה היום מעם יהוה אלוהינו, ללכת לעבוד, את־אלוהי הגויים ההם:  פן־יש בכם, שורש פורה ראש--ולענה.  יח והיה בשומעו את־דברי האלה הזאת, והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה־לי--כי בשרירות ליבי, אלך:  למען ספות הרווה, את־הצמאה.  יט לא־יאבה יהוה, סלוח לו--כי אז יעשן אף־יהוה וקנאתו באיש ההוא, ורבצה בו כל־האלה הכתובה בספר הזה; ומחה יהוה את־שמו, מתחת השמיים.  כ והבדילו יהוה לרעה, מכול שבטי ישראל--ככול, אלות הברית, הכתובה, בספר התורה הזה.  כא ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנוכרי, אשר יבוא מארץ רחוקה; וראו את־מכות הארץ ההיא, ואת־תחלואיה, אשר־חילה יהוה, בה.  כב גופרית ומלח, שריפה כל־ארצה--לא תיזרע ולא תצמיח, ולא־יעלה בה כל־עשב:  כמהפכת סדום ועמורה, אדמה וצבויים, אשר הפך יהוה, באפו ובחמתו.  כג ואמרו, כל־הגויים, על־מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת; מה חורי האף הגדול, הזה.  כד ואמרו--על אשר עזבו, את־ברית יהוה אלוהי אבותם:  אשר כרת עימם, בהוציאו אותם מארץ מצריים.  כה וילכו, ויעבדו אלוהים אחרים, וישתחוו, להם:  אלוהים אשר לא־ידעום, ולא חלק להם.  כו וייחר־אף יהוה, בארץ ההיא, להביא עליה את־כל־הקללה, הכתובה בספר הזה.  כז וייתשם יהוה מעל אדמתם, באף ובחמה ובקצף גדול; וישליכם אל־ארץ אחרת, כיום הזה.  כח הנסתרות--ליהוה, אלוהינו; והנגלות לנו ולבנינו, עד־עולם--לעשות, את־כל־דברי התורה הזאת.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד