תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ה

א ויקרא משה, אל־כל־ישראל, ויאמר אליהם שמע ישראל את־החוקים ואת־המשפטים, אשר אנוכי דובר באוזניכם היום; ולמדתם אותם, ושמרתם לעשותם. ב יהוה אלוהינו, כרת עימנו ברית--בחורב. ג לא את־אבותינו, כרת יהוה את־הברית הזאת: כי איתנו, אנחנו אלה פה היום כולנו חיים. ד פנים בפנים, דיבר יהוה עימכם בהר--מתוך האש. ה אנוכי עומד בין־יהוה וביניכם, בעת ההיא, להגיד לכם, את־דבר יהוה: כי יראתם מפני האש, ולא־עליתם בהר לאמור. {ס}

ו * אנוכי יהוה אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים: לא־יהיה לך אלוהים אחרים, על־פניי. ז לא־תעשה לך פסל, כל־תמונה, אשר בשמיים ממעל, ואשר בארץ מתחת--ואשר במים, מתחת לארץ. ח לא־תשתחווה להם, ולא תועבדם: כי אנוכי יהוה אלוהיך, אל קנא--פוקד עוון אבות על־בנים ועל־שילשים ועל־ריבעים, לשונאיי. ט ועושה חסד, לאלפים--לאוהביי, ולשומרי מצוותיי. {ס}

י לא תישא את־שם־יהוה אלוהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר־יישא את־שמו לשוא. {ס}

יא שמור את־יום השבת, לקדשו, כאשר ציווך, יהוה אלוהיך. יב ששת ימים תעבוד, ועשית כל־מלאכתך. יג ויום, השביעי--שבת, ליהוה אלוהיך: לא תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך ועבדך־ואמתך ושורך וחמורך וכל־בהמתך, וגרך אשר בשעריך--למען ינוח עבדך ואמתך, כמוך. יד וזכרת, כי עבד היית בארץ מצריים, ויוציאך יהוה אלוהיך משם, ביד חזקה ובזרוע נטויה; על־כן, ציווך יהוה אלוהיך, לעשות, את־יום השבת. {ס}

טו כבד את־אביך ואת־אימך, כאשר ציווך יהוה אלוהיך--למען יאריכון ימיך, ולמען ייטב לך, על האדמה, אשר־יהוה אלוהיך נותן לך. {ס}

טז לא תרצח, {ס} ולא תנאף; {ס} ולא תגנוב, {ס} ולא־תענה בריעך עד שוא. {ס}

יז ולא תחמוד, אשת ריעך; {ס} ולא תתאווה בית ריעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמורו, וכול, אשר לריעך. {ס}

יח את־הדברים האלה דיבר יהוה אל־כל־קהלכם בהר, מתוך האש הענן והערפל--קול גדול, ולא יסף; ויכתבם, על־שני לוחות אבנים, וייתנם, אליי. יט ויהי, כשומעכם את־הקול מתוך החושך, וההר, בוער באש; ותקרבון אליי, כל־ראשי שבטיכם וזקניכם. כ ותאמרו, הן הראנו יהוה אלוהינו את־כבודו ואת־גודלו, ואת־קולו שמענו, מתוך האש; היום הזה ראינו, כי־ידבר אלוהים את־האדם וחי. כא ועתה, למה נמות, כי תאכלנו, האש הגדולה הזאת; אם־יוספים אנחנו, לשמוע את־קול יהוה אלוהינו עוד--ומתנו. כב כי מי כל־בשר אשר שמע קול אלוהים חיים מדבר מתוך־האש, כמונו--ויחי. כג קרב אתה ושמע, את כל־אשר יאמר יהוה אלוהינו; ואת תדבר אלינו, את כל־אשר ידבר יהוה אלוהינו אליך--ושמענו ועשינו. כד וישמע יהוה את־קול דבריכם, בדברכם אליי; ויאמר יהוה אליי, שמעתי את־קול דברי העם הזה אשר דיברו אליך--היטיבו, כל־אשר דיברו. כה מי־ייתן והיה לבבם זה להם, ליראה אותי ולשמור את־כל־מצוותיי--כל־הימים: למען ייטב להם ולבניהם, לעולם. כו לך, אמור להם: שובו לכם, לאוהליכם. כז ואתה, פה עמוד עימדי, ואדברה אליך את כל־המצוה והחוקים והמשפטים, אשר תלמדם; ועשו בארץ, אשר אנוכי נותן להם לרשתה. כח ושמרתם לעשות, כאשר ציווה יהוה אלוהיכם אתכם: לא תסורו, ימין ושמאל. כט בכל־הדרך, אשר ציווה יהוה אלוהיכם אתכם--תלכו: למען תחיון, וטוב לכם, והארכתם ימים, בארץ אשר תירשון.