תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ז

א כי יביאך, יהוה אלוהיך, אל-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה; ונשל גויים-רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי, והחיווי והיבוסי--שבעה גויים, רבים ועצומים ממך. ב ונתנם יהוה אלוהיך, לפניך--והכיתם: החרם תחרים אותם, לא-תכרות להם ברית ולא תחונם. ג ולא תתחתן, בם: בתך לא-תיתן לבנו, ובתו לא-תיקח לבנך. ד כי-יסיר את-בנך מאחריי, ועבדו אלוהים אחרים; וחרה אף-יהוה בכם, והשמידך מהר. ה כי-אם-כה תעשו, להם--מזבחותיהם תיתוצו, ומצבותם תשברו; ואשריהם, תגדעון, ופסיליהם, תשרפון באש. ו כי עם קדוש אתה, ליהוה אלוהיך: בך בחר יהוה אלוהיך, להיות לו לעם סגולה, מכול העמים, אשר על-פני האדמה. ז לא מרובכם מכל-העמים, חשק יהוה בכם--ויבחר בכם: כי-אתם המעט, מכל-העמים. ח כי מאהבת יהוה אתכם, ומשומרו את-השבועה אשר נשבע לאבותיכם, הוציא יהוה אתכם, ביד חזקה; ויפדך מבית עבדים, מיד פרעה מלך-מצריים. ט וידעת, כי-יהוה אלוהיך הוא האלוהים: האל, הנאמן--שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו, לאלף דור. י ומשלם לשונאיו אל-פניו, להאבידו: לא יאחר לשונאו, אל-פניו ישלם-לו. יא ושמרת את-המצוה ואת-החוקים ואת-המשפטים, אשר אנוכי מצווך היום--לעשותם. {פ}

יב והיה עקב תשמעון, את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם, אותם--ושמר יהוה אלוהיך לך, את-הברית ואת-החסד, אשר נשבע, לאבותיך. יג ואהבך, ובירכך והרבך; ובירך פרי-בטנך ופרי-אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך, שגר-אלפיך ועשתרות צאנך, על האדמה, אשר-נשבע לאבותיך לתת לך. יד ברוך תהיה, מכל-העמים: לא-יהיה בך עקר ועקרה, ובבהמתך. טו והסיר יהוה ממך, כל-חולי; וכל-מדווי מצריים הרעים אשר ידעת, לא ישימם בך, ונתנם, בכל-שונאיך. טז ואכלת את-כל-העמים, אשר יהוה אלוהיך נותן לך--לא-תחוס עינך, עליהם; ולא תעבוד את-אלוהיהם, כי-מוקש הוא לך. {ס}

יז כי תאמר בלבבך, רבים הגויים האלה ממני; איכה אוכל, להורישם. יח לא תירא, מהם: זכור תזכור, את אשר-עשה יהוה אלוהיך, לפרעה, ולכל-מצריים. יט המסות הגדולות אשר-ראו עיניך, והאותות והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה, אשר הוציאך, יהוה אלוהיך; כן-יעשה יהוה אלוהיך, לכל-העמים, אשר-אתה ירא, מפניהם. כ וגם, את-הצרעה, ישלח יהוה אלוהיך, בם: עד-אבוד, הנשארים והנסתרים--מפניך. כא לא תערוץ, מפניהם: כי-יהוה אלוהיך בקרבך, אל גדול ונורא. כב ונשל יהוה אלוהיך את-הגויים האל, מפניך--מעט מעט: לא תוכל כלותם מהר, פן-תרבה עליך חית השדה. כג ונתנם יהוה אלוהיך, לפניך; והמם מהומה גדולה, עד הישמדם. כד ונתן מלכיהם, בידך, והאבדת את-שמם, מתחת השמיים: לא-יתייצב איש בפניך, עד השמידך אותם. כה פסילי אלוהיהם, תשרפון באש; לא-תחמוד כסף וזהב עליהם, ולקחת לך--פן תיווקש בו, כי תועבת יהוה אלוהיך הוא. כו ולא-תביא תועבה אל-ביתך, והיית חרם כמוהו; שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו, כי-חרם הוא. {פ}