תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ח

א כל־המצוה, אשר אנוכי מצווך היום--תשמרון לעשות: למען תחיון ורביתם, ובאתם וירשתם את־הארץ, אשר־נשבע יהוה, לאבותיכם. ב וזכרת את־כל־הדרך, אשר הוליכך יהוה אלוהיך זה ארבעים שנה--במדבר: למען ענותך לנסותך, לדעת את־אשר בלבבך התשמור מצוותיו--אם־לא. ג ויענך, וירעיבך, ויאכילך את־המן אשר לא־ידעת, ולא ידעון אבותיך: למען הודיעך, כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם--כי על־כל־מוצא פי־יהוה, יחיה האדם. ד שמלתך לא בלתה, מעליך, ורגלך, לא בצקה--זה, ארבעים שנה. ה וידעת, עם־לבבך: כי, כאשר ייסר איש את־בנו, יהוה אלוהיך, מייסרך. ו ושמרת, את־מצוות יהוה אלוהיך, ללכת בדרכיו, וליראה אותו. ז כי יהוה אלוהיך, מביאך אל־ארץ טובה: ארץ, נחלי מים--עיינות ותהומות, יוצאים בבקעה ובהר. ח ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון; ארץ־זית שמן, ודבש. ט ארץ, אשר לא במסכנות תאכל־בה לחם--לא־תחסר כול, בה; ארץ אשר אבניה ברזל, ומהרריה תחצוב נחושת. י ואכלת, ושבעת--ובירכת את־יהוה אלוהיך, על־הארץ הטובה אשר נתן־לך. יא הישמר לך, פן־תשכח את־יהוה אלוהיך, לבלתי שמור מצוותיו ומשפטיו וחוקותיו, אשר אנוכי מצווך היום. יב פן־תאכל, ושבעת; ובתים טובים תבנה, וישבת. יג ובקרך וצאנך ירביון, וכסף וזהב ירבה־לך; וכול אשר־לך, ירבה. יד ורם, לבבך; ושכחת את־יהוה אלוהיך, המוציאך מארץ מצריים מבית עבדים. טו המוליכך במדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב, וצימאון, אשר אין־מים; המוציא לך מים, מצור החלמיש. טז המאכילך מן במדבר, אשר לא־ידעון אבותיך: למען ענותך, ולמען נסותך--להיטיבך, באחריתך. יז ואמרת, בלבבך: כוחי ועוצם ידי, עשה לי את־החיל הזה. יח וזכרת, את־יהוה אלוהיך--כי הוא הנותן לך כוח, לעשות חיל: למען הקים את־בריתו אשר־נשבע לאבותיך, כיום הזה. {פ}

יט והיה, אם־שכוח תשכח את־יהוה אלוהיך, והלכת אחרי אלוהים אחרים, ועבדתם והשתחווית להם--העידותי בכם היום, כי אבוד תאבדון. כ כגויים, אשר יהוה מאביד מפניכם--כן, תאבדון: עקב לא תשמעון, בקול יהוה אלוהיכם. {פ}