תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק כ

א כי-תצא למלחמה על-אויביך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם: כי-יהוה אלוהיך עימך, המעלך מארץ מצריים. ב והיה, כקורבכם אל-המלחמה; וניגש הכוהן, ודיבר אל-העם. ג ואמר אליהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-אויביכם; אל-יירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם. ד כי יהוה אלוהיכם, ההולך עימכם--להילחם לכם עם-אויביכם, להושיע אתכם. ה ודיברו השוטרים, אל-העם לאמור, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישוב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו. ו ומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חיללו--ילך, וישוב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו. ז ומי-האיש אשר-אירש אישה, ולא לקחה--ילך, וישוב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, ייקחנה. ח ויספו השוטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו; ולא יימס את-לבב אחיו, כלבבו. ט והיה ככלות השוטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם. {ס}

י כי-תקרב אל-עיר, להילחם עליה--וקראת אליה, לשלום. יא והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך: והיה כל-העם הנמצא-בה, יהיו לך למס--ועבדוך. יב ואם-לא תשלים עימך, ועשתה עימך מלחמה--וצרת, עליה. יג ונתנה יהוה אלוהיך, בידך; והכית את-כל-זכורה, לפי-חרב. יד רק הנשים והטף והבהמה וכול אשר יהיה בעיר, כל-שללה--תבוז לך; ואכלת את-שלל אויביך, אשר נתן יהוה אלוהיך לך. טו כן תעשה לכל-הערים, הרחוקות ממך מאוד, אשר לא-מערי הגויים-האלה, הנה. טז רק, מערי העמים האלה, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה--לא תחייה, כל-נשמה. יז כי-החרם תחרימם, החיתי והאמורי הכנעני והפריזי, החיווי, והיבוסי--כאשר ציווך, יהוה אלוהיך. יח למען, אשר לא-ילמדו אתכם לעשות, ככול תועבותם, אשר עשו לאלוהיהם; וחטאתם, ליהוה אלוהיכם. {ס}

יט כי-תצור אל-עיר ימים רבים להילחם עליה לתופשה, לא-תשחית את-עצה לנדוח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות: כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור. כ רק עץ אשר-תדע, כי-לא-עץ מאכל הוא--אותו תשחית, וכרת; ובנית מצור, על-העיר אשר-היא עושה עימך מלחמה--עד רדתה. {פ}