תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק ד

א ועתה ישראל, שמע אל־החוקים ואל־המשפטים, אשר אנוכי מלמד אתכם, לעשות--למען תחיו, ובאתם וירשתם את־הארץ, אשר יהוה אלוהי אבותיכם, נותן לכם. ב לא תוסיפו, על־הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמור, את־מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי, מצווה אתכם. ג עיניכם, הרואות, את אשר־עשה יהוה, בבעל פעור: כי כל־האיש, אשר הלך אחרי בעל־פעור--השמידו יהוה אלוהיך, מקרבך. ד ואתם, הדבקים, ביהוה, אלוהיכם--חיים כולכם, היום. ה ראה לימדתי אתכם, חוקים ומשפטים, כאשר ציווני, יהוה אלוהיי: לעשות כן--בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה. ו ושמרתם, ועשיתם--כי היא חכמתכם ובינתכם, לעיני העמים: אשר ישמעון, את כל־החוקים האלה, ואמרו רק עם־חכם ונבון, הגוי הגדול הזה. ז כי מי־גוי גדול, אשר־לו אלוהים קרובים אליו, כיהוה אלוהינו, בכל־קוראנו אליו. ח ומי גוי גדול, אשר־לו חוקים ומשפטים צדיקים, ככול התורה הזאת, אשר אנוכי נותן לפניכם היום. ט רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן־תשכח את־הדברים אשר־ראו עיניך ופן־יסורו מלבבך, כול, ימי חייך; והודעתם לבניך, ולבני בניך. י יום, אשר עמדת לפני יהוה אלוהיך בחורב, באמור יהוה אליי הקהל־לי את־העם, ואשמיעם את־דבריי: אשר ילמדון ליראה אותי, כל־הימים אשר הם חיים על־האדמה, ואת־בניהם, ילמדון. יא ותקרבון ותעמדון, תחת ההר; וההר בוער באש, עד־לב השמיים--חושך, ענן וערפל. יב וידבר יהוה אליכם, מתוך האש: קול דברים אתם שומעים, ותמונה אינכם רואים זולתי קול. יג ויגד לכם את־בריתו, אשר ציווה אתכם לעשות--עשרת, הדברים; ויכתבם, על־שני לוחות אבנים. יד ואותי ציווה יהוה, בעת ההיא, ללמד אתכם, חוקים ומשפטים: לעשותכם אותם--בארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה. טו ונשמרתם מאוד, לנפשותיכם: כי לא ראיתם, כל־תמונה, ביום דיבר יהוה אליכם בחורב, מתוך האש. טז פן־תשחיתון--ועשיתם לכם פסל, תמונת כל־סמל: תבנית זכר, או נקבה. יז תבנית, כל־בהמה אשר בארץ; תבנית כל־ציפור כנף, אשר תעוף בשמיים. יח תבנית, כל־רומש באדמה; תבנית כל־דגה אשר־במים, מתחת לארץ. יט ופן־תישא עיניך השמיימה, וראית את־השמש ואת־הירח ואת־הכוכבים כול צבא השמיים, ונידחת והשתחווית להם, ועבדתם--אשר חלק יהוה אלוהיך, אותם, לכול העמים, תחת כל־השמיים. כ ואתכם לקח יהוה, ויוציא אתכם מכור הברזל ממצריים, להיות לו לעם נחלה, כיום הזה. כא ויהוה התאנף־בי, על־דבריכם; ויישבע, לבלתי עוברי את־הירדן, ולבלתי־בוא אל־הארץ הטובה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה. כב כי אנוכי מת בארץ הזאת, אינני עובר את־הירדן; ואתם, עוברים, וירשתם, את־הארץ הטובה הזאת. כג הישמרו לכם, פן־תשכחו את־ברית יהוה אלוהיכם, אשר כרת, עימכם; ועשיתם לכם פסל תמונת כול, אשר ציווך יהוה אלוהיך. כד כי יהוה אלוהיך, אש אוכלה הוא: אל, קנא. {פ}

כה כי־תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ; והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כול, ועשיתם הרע בעיני יהוה־אלוהיך, להכעיסו. כו העידותי בכם היום את־השמיים ואת־הארץ, כי־אבוד תאבדון מהר, מעל הארץ, אשר אתם עוברים את־הירדן שמה לרשתה: לא־תאריכון ימים עליה, כי הישמד תישמדון. כז והפיץ יהוה אתכם, בעמים; ונשארתם, מתי מספר, בגויים, אשר ינהג יהוה אתכם שמה. כח ועבדתם־שם אלוהים, מעשה ידי אדם: עץ ואבן--אשר לא־יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחון. כט וביקשתם משם את־יהוה אלוהיך, ומצאת: כי תדרשנו, בכל־לבבך ובכל־נפשך. ל בצר לך--ומצאוך, כול הדברים האלה; באחרית, הימים, ושבת עד־יהוה אלוהיך, ושמעת בקולו. לא כי אל רחום יהוה אלוהיך, לא ירפך ולא ישחיתך; ולא ישכח את־ברית אבותיך, אשר נשבע להם. לב כי שאל־נא לימים ראשונים אשר־היו לפניך, למן־היום אשר ברא אלוהים אדם על־הארץ, ולמקצה השמיים, ועד־קצה השמיים: הנהיה, כדבר הגדול הזה, או, הנשמע כמוהו. לג השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך־האש, כאשר־שמעת אתה--ויחי. לד או הניסה אלוהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים: ככול אשר־עשה לכם יהוה אלוהיכם, במצריים--לעיניך. לה אתה הוראת לדעת, כי יהוה הוא האלוהים: אין עוד, מלבדו. לו מן־השמיים השמיעך את־קולו, לייסרך; ועל־הארץ, הראך את־אישו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש. לז ותחת, כי אהב את־אבותיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, ממצריים. לח להוריש, גויים גדולים ועצומים ממך--מפניך; להביאך, לתת־לך את־ארצם נחלה--כיום הזה. לט וידעת היום, והשבות אל־לבבך, כי יהוה הוא האלוהים, בשמיים ממעל ועל־הארץ מתחת: אין, עוד. מ ושמרת את־חוקיו ואת־מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום, אשר ייטב לך, ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על־האדמה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך כל־הימים. {פ}

מא אז יבדיל משה שלוש ערים, בעבר הירדן, מזרחה, שמש. מב לנוס שמה רוצח, אשר ירצח את־ריעהו בבלי־דעת, והוא לא־שונא לו, מתמול שלשום; ונס, אל־אחת מן־הערים האל--וחי. מג את־בצר במדבר בארץ המישור, לראובני; ואת־ראמות בגלעד לגדי, ואת־גולן בבשן למנשי. מד וזאת, התורה, אשר־שם משה, לפני בני ישראל. מה אלה, העדות, והחוקים, והמשפטים--אשר דיבר משה אל־בני ישראל, בצאתם ממצריים. מו בעבר הירדן בגיא, מול בית פעור, בארץ סיחון מלך האמורי, אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל, בצאתם ממצריים. מז ויירשו את־ארצו ואת־ארץ עוג מלך־הבשן, שני מלכי האמורי, אשר, בעבר הירדן--מזרח, שמש. מח מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון, ועד־הר שיאון--הוא חרמון. מט וכל־הערבה עבר הירדן, מזרחה, ועד, ים הערבה--תחת, אשדות הפסגה. {פ}