תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד


דברים פרק ד

א ועתה ישראל, שמע אל־החוקים ואל־המשפטים, אשר אנוכי מלמד אתכם, לעשות--למען תחיו, ובאתם וירשתם את־הארץ, אשר יהוה אלוהי אבותיכם, נותן לכם.  ב לא תוסיפו, על־הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמור, את־מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי, מצווה אתכם.  ג עיניכם, הרואות, את אשר־עשה יהוה, בבעל פעור:  כי כל־האיש, אשר הלך אחרי בעל־פעור--השמידו יהוה אלוהיך, מקרבך.  ד ואתם, הדבקים, ביהוה, אלוהיכם--חיים כולכם, היום.  ה ראה לימדתי אתכם, חוקים ומשפטים, כאשר ציווני, יהוה אלוהיי:  לעשות כן--בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה.  ו ושמרתם, ועשיתם--כי היא חכמתכם ובינתכם, לעיני העמים:  אשר ישמעון, את כל־החוקים האלה, ואמרו רק עם־חכם ונבון, הגוי הגדול הזה.  ז כי מי־גוי גדול, אשר־לו אלוהים קרובים אליו, כיהוה אלוהינו, בכל־קוראנו אליו.  ח ומי גוי גדול, אשר־לו חוקים ומשפטים צדיקים, ככול התורה הזאת, אשר אנוכי נותן לפניכם היום.  ט רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן־תשכח את־הדברים אשר־ראו עיניך ופן־יסורו מלבבך, כול, ימי חייך; והודעתם לבניך, ולבני בניך.  י יום, אשר עמדת לפני יהוה אלוהיך בחורב, באמור יהוה אליי הקהל־לי את־העם, ואשמיעם את־דבריי:  אשר ילמדון ליראה אותי, כל־הימים אשר הם חיים על־האדמה, ואת־בניהם, ילמדון.  יא ותקרבון ותעמדון, תחת ההר; וההר בוער באש, עד־לב השמיים--חושך, ענן וערפל.  יב וידבר יהוה אליכם, מתוך האש:  קול דברים אתם שומעים, ותמונה אינכם רואים זולתי קול.  יג ויגד לכם את־בריתו, אשר ציווה אתכם לעשות--עשרת, הדברים; ויכתבם, על־שני לוחות אבנים.  יד ואותי ציווה יהוה, בעת ההיא, ללמד אתכם, חוקים ומשפטים:  לעשותכם אותם--בארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה.  טו ונשמרתם מאוד, לנפשותיכם:  כי לא ראיתם, כל־תמונה, ביום דיבר יהוה אליכם בחורב, מתוך האש.  טז פן־תשחיתון--ועשיתם לכם פסל, תמונת כל־סמל:  תבנית זכר, או נקבה.  יז תבנית, כל־בהמה אשר בארץ; תבנית כל־ציפור כנף, אשר תעוף בשמיים.  יח תבנית, כל־רומש באדמה; תבנית כל־דגה אשר־במים, מתחת לארץ.  יט ופן־תישא עיניך השמיימה, וראית את־השמש ואת־הירח ואת־הכוכבים כול צבא השמיים, ונידחת והשתחווית להם, ועבדתם--אשר חלק יהוה אלוהיך, אותם, לכול העמים, תחת כל־השמיים.  כ ואתכם לקח יהוה, ויוציא אתכם מכור הברזל ממצריים, להיות לו לעם נחלה, כיום הזה.  כא ויהוה התאנף־בי, על־דבריכם; ויישבע, לבלתי עוברי את־הירדן, ולבלתי־בוא אל־הארץ הטובה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה.  כב כי אנוכי מת בארץ הזאת, אינני עובר את־הירדן; ואתם, עוברים, וירשתם, את־הארץ הטובה הזאת.  כג הישמרו לכם, פן־תשכחו את־ברית יהוה אלוהיכם, אשר כרת, עימכם; ועשיתם לכם פסל תמונת כול, אשר ציווך יהוה אלוהיך.  כד כי יהוה אלוהיך, אש אוכלה הוא:  אל, קנא.  {פ}

כה כי־תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ; והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כול, ועשיתם הרע בעיני יהוה־אלוהיך, להכעיסו.  כו העידותי בכם היום את־השמיים ואת־הארץ, כי־אבוד תאבדון מהר, מעל הארץ, אשר אתם עוברים את־הירדן שמה לרשתה:  לא־תאריכון ימים עליה, כי הישמד תישמדון.  כז והפיץ יהוה אתכם, בעמים; ונשארתם, מתי מספר, בגויים, אשר ינהג יהוה אתכם שמה.  כח ועבדתם־שם אלוהים, מעשה ידי אדם:  עץ ואבן--אשר לא־יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחון.  כט וביקשתם משם את־יהוה אלוהיך, ומצאת:  כי תדרשנו, בכל־לבבך ובכל־נפשך.  ל בצר לך--ומצאוך, כול הדברים האלה; באחרית, הימים, ושבת עד־יהוה אלוהיך, ושמעת בקולו.  לא כי אל רחום יהוה אלוהיך, לא ירפך ולא ישחיתך; ולא ישכח את־ברית אבותיך, אשר נשבע להם.  לב כי שאל־נא לימים ראשונים אשר־היו לפניך, למן־היום אשר ברא אלוהים אדם על־הארץ, ולמקצה השמיים, ועד־קצה השמיים:  הנהיה, כדבר הגדול הזה, או, הנשמע כמוהו.  לג השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך־האש, כאשר־שמעת אתה--ויחי.  לד או הניסה אלוהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים:  ככול אשר־עשה לכם יהוה אלוהיכם, במצריים--לעיניך.  לה אתה הוראת לדעת, כי יהוה הוא האלוהים:  אין עוד, מלבדו.  לו מן־השמיים השמיעך את־קולו, לייסרך; ועל־הארץ, הראך את־אישו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש.  לז ותחת, כי אהב את־אבותיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, ממצריים.  לח להוריש, גויים גדולים ועצומים ממך--מפניך; להביאך, לתת־לך את־ארצם נחלה--כיום הזה.  לט וידעת היום, והשבות אל־לבבך, כי יהוה הוא האלוהים, בשמיים ממעל ועל־הארץ מתחת:  אין, עוד.  מ ושמרת את־חוקיו ואת־מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום, אשר ייטב לך, ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על־האדמה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך כל־הימים.  {פ}

מא אז יבדיל משה שלוש ערים, בעבר הירדן, מזרחה, שמש.  מב לנוס שמה רוצח, אשר ירצח את־ריעהו בבלי־דעת, והוא לא־שונא לו, מתמול שלשום; ונס, אל־אחת מן־הערים האל--וחי.  מג את־בצר במדבר בארץ המישור, לראובני; ואת־ראמות בגלעד לגדי, ואת־גולן בבשן למנשי.  מד וזאת, התורה, אשר־שם משה, לפני בני ישראל.  מה אלה, העדות, והחוקים, והמשפטים--אשר דיבר משה אל־בני ישראל, בצאתם ממצריים.  מו בעבר הירדן בגיא, מול בית פעור, בארץ סיחון מלך האמורי, אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל, בצאתם ממצריים.  מז ויירשו את־ארצו ואת־ארץ עוג מלך־הבשן, שני מלכי האמורי, אשר, בעבר הירדן--מזרח, שמש.  מח מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון, ועד־הר שיאון--הוא חרמון.  מט וכל־הערבה עבר הירדן, מזרחה, ועד, ים הערבה--תחת, אשדות הפסגה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד