תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק א

א אלה הדברים, אשר דיבר משה אל-כל-ישראל, בעבר, הירדן: במדבר בערבה מול סוף בין-פארן ובין-תופל, ולבן וחצרות--ודי זהב. ב אחד עשר יום מחורב, דרך הר-שעיר, עד, קדש ברנע. ג ויהי בארבעים שנה, בעשתי-עשר חודש באחד לחודש; דיבר משה, אל-בני ישראל, ככול אשר ציווה יהוה אותו, אליהם. ד אחרי הכותו, את סיחון מלך האמורי, אשר יושב, בחשבון--ואת, עוג מלך הבשן, אשר-יושב בעשתרות, באדרעי. ה בעבר הירדן, בארץ מואב, הואיל משה, ביאר את-התורה הזאת לאמור. ו יהוה אלוהינו דיבר אלינו, בחורב לאמור: רב-לכם שבת, בהר הזה. ז פנו וסעו לכם, ובואו הר האמורי ואל-כל-שכניו, בערבה בהר ובשפילה ובנגב, ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון, עד-הנהר הגדול נהר-פרת. ח ראה נתתי לפניכם, את-הארץ; בואו, ורשו את-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקוב לתת להם, ולזרעם אחריהם. ט ואומר אליכם, בעת ההיא לאמור: לא-אוכל לבדי, שאת אתכם. י יהוה אלוהיכם, הרבה אתכם; והנכם היום, ככוכבי השמיים לרוב. יא יהוה אלוהי אבותיכם, יוסף עליכם ככם--אלף פעמים; ויברך אתכם, כאשר דיבר לכם. יב איכה אשא, לבדי, טורחכם ומשאכם, וריבכם. יג הבו לכם אנשים חכמים ונבונים, וידועים--לשבטיכם; ואשימם, בראשיכם. יד ותענו, אותי; ותאמרו, טוב-הדבר אשר-דיברת לעשות. טו ואקח את-ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידועים, ואתן אותם ראשים, עליכם: שרי אלפים ושרי מאות, ושרי חמישים ושרי עשרות, ושוטרים, לשבטיכם. טז ואצווה, את-שופטיכם, בעת ההיא, לאמור: שמוע בין-אחיכם ושפטתם צדק, בין-איש ובין-אחיו ובין גרו. יז לא-תכירו פנים במשפט, כקטון כגדול תשמעון--לא תגורו מפני-איש, כי המשפט לאלוהים הוא; והדבר אשר יקשה מכם, תקריבון אליי ושמעתיו. יח ואצווה אתכם, בעת ההיא, את כל-הדברים, אשר תעשון. יט וניסע מחורב, ונלך את כל-המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמורי, כאשר ציווה יהוה אלוהינו, אותנו; ונבוא, עד קדש ברנע. כ ואומר, אליכם: באתם עד-הר האמורי, אשר-יהוה אלוהינו נותן לנו. כא ראה נתן יהוה אלוהיך, לפניך--את-הארץ: עלה רש, כאשר דיבר יהוה אלוהי אבותיך לך--אל-תירא, ואל-תיחת. כב ותקרבון אליי, כולכם, ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו, ויחפרו-לנו את-הארץ; וישיבו אותנו, דבר--את-הדרך אשר נעלה-בה, ואת הערים אשר נבוא אליהן. כג וייטב בעיניי, הדבר; ואקח מכם שנים עשר אנשים, איש אחד לשבט. כד ויפנו ויעלו ההרה, ויבואו עד-נחל אשכול; וירגלו, אותה. כה ויקחו בידם מפרי הארץ, ויורידו אלינו; וישיבו אותנו דבר, ויאמרו, טובה הארץ, אשר-יהוה אלוהינו נותן לנו. כו ולא אביתם, לעלות; ותמרו, את-פי יהוה אלוהיכם. כז ותירגנו באוהליכם, ותאמרו, בשנאת יהוה אותנו, הוציאנו מארץ מצריים--לתת אותנו ביד האמורי, להשמידנו. כח אנה אנחנו עולים, אחינו המסו את-לבבנו לאמור עם גדול ורם ממנו, ערים גדולות ובצורות, בשמיים; וגם-בני ענקים, ראינו שם. כט ואומר, אליכם: לא-תערצון ולא-תיראון, מהם. ל יהוה אלוהיכם ההולך לפניכם, הוא יילחם לכם: ככול אשר עשה איתכם, במצריים--לעיניכם. לא ובמדבר, אשר ראית, אשר נשאך יהוה אלוהיך, כאשר יישא-איש את-בנו--בכל-הדרך אשר הלכתם, עד-בואכם עד-המקום הזה. לב ובדבר, הזה--אינכם, מאמינים, ביהוה, אלוהיכם. לג ההולך לפניכם בדרך, לתור לכם מקום--לחנותכם: באש לילה, לראותכם בדרך אשר תלכו-בה, ובענן, יומם. לד וישמע יהוה, את-קול דבריכם; ויקצוף, ויישבע לאמור. לה אם-יראה איש באנשים האלה, הדור הרע הזה--את, הארץ הטובה, אשר נשבעתי, לתת לאבותיכם. לו זולתי כלב בן-יפונה, הוא יראנה, ולו-אתן את-הארץ אשר דרך-בה, ולבניו--יען, אשר מילא אחרי יהוה. לז גם-בי התאנף יהוה, בגללכם לאמור: גם-אתה, לא-תבוא שם. לח יהושוע בן-נון העומד לפניך, הוא יבוא שמה; אותו חזק, כי-הוא ינחילנה את-ישראל. לט וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, ובניכם אשר לא-ידעו היום טוב ורע--המה, יבואו שמה; ולהם אתננה, והם יירשוה. מ ואתם, פנו לכם; וסעו המדברה, דרך ים-סוף. מא ותענו ותאמרו אליי, חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו, ככול אשר-ציוונו יהוה אלוהינו; ותחגרו, איש את-כלי מלחמתו, ותהינו, לעלות ההרה. מב ויאמר יהוה אליי, אמור להם לא תעלו ולא-תילחמו--כי אינני, בקרבכם; ולא, תינגפו, לפני, אויביכם. מג ואדבר אליכם, ולא שמעתם; ותמרו את-פי יהוה, ותזידו ותעלו ההרה. מד וייצא האמורי היושב בהר ההוא, לקראתכם, וירדפו אתכם, כאשר תעשינה הדבורים; ויכתו אתכם בשעיר, עד-חורמה. מה ותשובו ותבכו, לפני יהוה; ולא-שמע יהוה בקולכם, ולא האזין אליכם. מו ותשבו בקדש, ימים רבים, כימים, אשר ישבתם.