תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק יב

א אלה החוקים והמשפטים, אשר תשמרון לעשות, בארץ, אשר נתן יהוה אלוהי אבותיך לך לרשתה: כל־הימים--אשר־אתם חיים, על־האדמה. ב אבד תאבדון את־כל־המקומות אשר עבדו־שם הגויים, אשר אתם יורשים אותם--את־אלוהיהם: על־ההרים הרמים ועל־הגבעות, ותחת כל־עץ רענן. ג וניתצתם את־מזבחותם, ושיברתם את־מצבותם, ואשריהם תשרפון באש, ופסילי אלוהיהם תגדעון; ואיבדתם את־שמם, מן־המקום ההוא. ד לא־תעשון כן, ליהוה אלוהיכם. ה כי אם־אל־המקום אשר־יבחר יהוה אלוהיכם, מכל־שבטיכם, לשום את־שמו, שם--לשכנו תדרשו, ובאת שמה. ו והבאתם שמה, עולותיכם וזבחיכם, ואת מעשרותיכם, ואת תרומת ידכם; ונדריכם, ונדבותיכם, ובכורות בקרכם, וצאנכם. ז ואכלתם־שם, לפני יהוה אלוהיכם, ושמחתם בכול משלח ידכם, אתם ובתיכם--אשר בירכך, יהוה אלוהיך. ח לא תעשון--ככול אשר אנחנו עושים פה, היום: איש, כל־הישר בעיניו. ט כי לא־באתם, עד־עתה--אל־המנוחה, ואל־הנחלה, אשר־יהוה אלוהיך, נותן לך. י ועברתם, את־הירדן, וישבתם בארץ, אשר־יהוה אלוהיכם מנחיל אתכם; והניח לכם מכל־אויביכם מסביב, וישבתם־בטח. יא והיה המקום, אשר־יבחר יהוה אלוהיכם בו לשכן שמו שם--שמה תביאו, את כל־אשר אנוכי מצווה אתכם: עולותיכם וזבחיכם, מעשרותיכם ותרומת ידכם, וכול מבחר נדריכם, אשר תידרו ליהוה. יב ושמחתם, לפני יהוה אלוהיכם--אתם ובניכם ובנותיכם, ועבדיכם ואמהותיכם; והלוי אשר בשעריכם, כי אין לו חלק ונחלה איתכם. יג הישמר לך, פן־תעלה עולותיך, בכל־מקום, אשר תראה. יד כי אם־במקום אשר־יבחר יהוה, באחד שבטיך--שם, תעלה עולותיך; ושם תעשה, כול אשר אנוכי מצווך. טו רק בכל־אוות נפשך תזבח ואכלת בשר, כברכת יהוה אלוהיך אשר נתן־לך--בכל־שעריך; הטמא והטהור יאכלנו, כצבי וכאייל. טז רק הדם, לא תאכלו: על־הארץ תשפכנו, כמים. יז לא־תוכל לאכול בשעריך, מעשר דגנך ותירושך ויצהרך, ובכורות בקרך, וצאנך; וכל־נדריך אשר תידור, ונדבותיך ותרומת ידך. יח כי אם־לפני יהוה אלוהיך תאכלנו, במקום אשר יבחר יהוה אלוהיך בו--אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך; ושמחת, לפני יהוה אלוהיך, בכול, משלח ידך. יט הישמר לך, פן־תעזוב את־הלוי, כל־ימיך, על־אדמתך. {ס}

כ כי־ירחיב יהוה אלוהיך את־גבולך, כאשר דיבר־לך, ואמרת אוכלה בשר, כי־תאווה נפשך לאכול בשר--בכל־אוות נפשך, תאכל בשר. כא כי־ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך לשום שמו שם, וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך, כאשר ציוויתיך--ואכלת, בשעריך, בכול, אוות נפשך. כב אך, כאשר ייאכל את־הצבי ואת־האייל--כן, תאכלנו: הטמא, והטהור, יחדיו, יאכלנו. כג רק חזק, לבלתי אכול הדם, כי הדם, הוא הנפש; ולא־תאכל הנפש, עם־הבשר. כד לא, תאכלנו: על־הארץ תשפכנו, כמים. כה לא, תאכלנו--למען ייטב לך ולבניך אחריך, כי־תעשה הישר בעיני יהוה. כו רק קודשיך אשר־יהיו לך, ונדריך, תישא ובאת, אל־המקום אשר־יבחר יהוה. כז ועשית עולותיך הבשר והדם, על־מזבח יהוה אלוהיך; ודם־זבחיך, יישפך על־מזבח יהוה אלוהיך, והבשר, תאכל. כח שמור ושמעת, את כל־הדברים האלה, אשר אנוכי, מצווך: למען ייטב לך ולבניך אחריך, עד־עולם--כי תעשה הטוב והישר, בעיני יהוה אלוהיך. {ס}

כט כי־יכרית יהוה אלוהיך את־הגויים, אשר אתה בא־שמה לרשת אותם--מפניך; וירשת אותם, וישבת בארצם. ל הישמר לך, פן־תינקש אחריהם, אחרי, הישמדם מפניך; ופן־תדרוש לאלוהיהם לאמור, איכה יעבדו הגויים האלה את־אלוהיהם, ואעשה־כן, גם־אני. לא לא־תעשה כן, ליהוה אלוהיך: כי כל־תועבת יהוה אשר שנא, עשו לאלוהיהם--כי גם את־בניהם ואת־בנותיהם, ישרפו באש לאלוהיהם.