תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק יח

א לא-יהיה לכוהנים הלויים כל-שבט לוי, חלק ונחלה--עם-ישראל; אישי יהוה ונחלתו, יאכלון. ב ונחלה לא-יהיה-לו, בקרב אחיו: יהוה הוא נחלתו, כאשר דיבר-לו. {ס}

ג וזה יהיה משפט הכוהנים מאת העם, מאת זובחי הזבח--אם-שור אם-שה: ונתן, לכוהן, הזרוע והלחיים, והקיבה. ד ראשית דגנך תירושך ויצהרך, וראשית גז צאנך--תיתן-לו. ה כי בו, בחר יהוה אלוהיך--מכל-שבטיך: לעמוד לשרת בשם-יהוה הוא ובניו, כל-הימים. {ס}

ו וכי-יבוא הלוי מאחד שעריך, מכל-ישראל, אשר-הוא, גר שם; ובא בכל-אוות נפשו, אל-המקום אשר-יבחר יהוה. ז ושירת, בשם יהוה אלוהיו--ככל-אחיו, הלויים, העומדים שם, לפני יהוה. ח חלק כחלק, יאכלו, לבד ממכריו, על-האבות. {ס}

ט כי אתה בא אל-הארץ, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך--לא-תלמד לעשות, כתועבות הגויים ההם. י לא-יימצא בך, מעביר בנו-ובתו באש, קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף. יא וחובר, חבר; ושואל אוב ויידעוני, ודורש אל-המתים. יב כי-תועבת יהוה, כל-עושה אלה; ובגלל, התועבות האלה, יהוה אלוהיך, מוריש אותם מפניך. יג תמים תהיה, עם יהוה אלוהיך. יד כי הגויים האלה, אשר אתה יורש אותם--אל-מעוננים ואל-קוסמים, ישמעו; ואתה--לא כן, נתן לך יהוה אלוהיך. טו נביא מקרבך מאחיך כמוני, יקים לך יהוה אלוהיך: אליו, תשמעון. טז ככול אשר-שאלת מעם יהוה אלוהיך, בחורב, ביום הקהל, לאמור: לא אוסף, לשמוע את-קול יהוה אלוהיי, ואת-האש הגדולה הזאת לא-אראה עוד, ולא אמות. יז ויאמר יהוה, אליי: היטיבו, אשר דיברו. יח נביא אקים להם מקרב אחיהם, כמוך; ונתתי דבריי, בפיו, ודיבר אליהם, את כל-אשר אצוונו. יט והיה, האיש אשר לא-ישמע אל-דבריי, אשר ידבר, בשמי--אנוכי, אדרוש מעימו. כ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי, את אשר לא-ציוויתיו לדבר, ואשר ידבר, בשם אלוהים אחרים--ומת, הנביא ההוא. כא וכי תאמר, בלבבך: איכה נדע את-הדבר, אשר לא-דיברו יהוה. כב אשר ידבר הנביא בשם יהוה, ולא-יהיה הדבר ולא יבוא--הוא הדבר, אשר לא-דיברו יהוה: בזדון דיברו הנביא, לא תגור ממנו. {ס}