תנ"ך מנוקד

תנ"ך - דברים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

דברים פרק יח

א לא־יהיה לכוהנים הלויים כל־שבט לוי, חלק ונחלה--עם־ישראל; אישי יהוה ונחלתו, יאכלון. ב ונחלה לא־יהיה־לו, בקרב אחיו: יהוה הוא נחלתו, כאשר דיבר־לו. {ס}

ג וזה יהיה משפט הכוהנים מאת העם, מאת זובחי הזבח--אם־שור אם־שה: ונתן, לכוהן, הזרוע והלחיים, והקיבה. ד ראשית דגנך תירושך ויצהרך, וראשית גז צאנך--תיתן־לו. ה כי בו, בחר יהוה אלוהיך--מכל־שבטיך: לעמוד לשרת בשם־יהוה הוא ובניו, כל־הימים. {ס}

ו וכי־יבוא הלוי מאחד שעריך, מכל־ישראל, אשר־הוא, גר שם; ובא בכל־אוות נפשו, אל־המקום אשר־יבחר יהוה. ז ושירת, בשם יהוה אלוהיו--ככל־אחיו, הלויים, העומדים שם, לפני יהוה. ח חלק כחלק, יאכלו, לבד ממכריו, על־האבות. {ס}

ט כי אתה בא אל־הארץ, אשר־יהוה אלוהיך נותן לך--לא־תלמד לעשות, כתועבות הגויים ההם. י לא־יימצא בך, מעביר בנו־ובתו באש, קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף. יא וחובר, חבר; ושואל אוב ויידעוני, ודורש אל־המתים. יב כי־תועבת יהוה, כל־עושה אלה; ובגלל, התועבות האלה, יהוה אלוהיך, מוריש אותם מפניך. יג תמים תהיה, עם יהוה אלוהיך. יד כי הגויים האלה, אשר אתה יורש אותם--אל־מעוננים ואל־קוסמים, ישמעו; ואתה--לא כן, נתן לך יהוה אלוהיך. טו נביא מקרבך מאחיך כמוני, יקים לך יהוה אלוהיך: אליו, תשמעון. טז ככול אשר־שאלת מעם יהוה אלוהיך, בחורב, ביום הקהל, לאמור: לא אוסף, לשמוע את־קול יהוה אלוהיי, ואת־האש הגדולה הזאת לא־אראה עוד, ולא אמות. יז ויאמר יהוה, אליי: היטיבו, אשר דיברו. יח נביא אקים להם מקרב אחיהם, כמוך; ונתתי דבריי, בפיו, ודיבר אליהם, את כל־אשר אצוונו. יט והיה, האיש אשר לא־ישמע אל־דבריי, אשר ידבר, בשמי--אנוכי, אדרוש מעימו. כ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי, את אשר לא־ציוויתיו לדבר, ואשר ידבר, בשם אלוהים אחרים--ומת, הנביא ההוא. כא וכי תאמר, בלבבך: איכה נדע את־הדבר, אשר לא־דיברו יהוה. כב אשר ידבר הנביא בשם יהוה, ולא־יהיה הדבר ולא יבוא--הוא הדבר, אשר לא־דיברו יהוה: בזדון דיברו הנביא, לא תגור ממנו. {ס}