תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק א

א ואלה, שמות בני ישראל, הבאים, מצריימה: את יעקוב, איש וביתו באו. ב ראובן שמעון, לוי ויהודה. ג יששכר זבולון, ובנימין. ד דן ונפתלי, גד ואשר. ה ויהי, כל-נפש יוצאי ירך-יעקוב--שבעים נפש; ויוסף, היה במצריים. ו וימת יוסף וכל-אחיו, וכול הדור ההוא. ז ובני ישראל, פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאוד מאוד; ותימלא הארץ, אותם. {פ}

ח ויקם מלך-חדש, על-מצריים, אשר לא-ידע, את-יוסף. ט ויאמר, אל-עמו: הנה, עם בני ישראל--רב ועצום, ממנו. י הבה נתחכמה, לו: פן-ירבה, והיה כי-תקראנה מלחמה ונוסף גם-הוא על-שונאינו, ונלחם-בנו, ועלה מן-הארץ. יא וישימו עליו שרי מיסים, למען ענותו בסבלותם; וייבן ערי מסכנות, לפרעה--את-פיתום, ואת-רעמסס. יב וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ; ויקוצו, מפני בני ישראל. יג ויעבידו מצריים את-בני ישראל, בפרך. יד וימררו את-חייהם בעבודה קשה, בחומר ובלבינים, ובכל-עבודה, בשדה--את, כל-עבודתם, אשר-עבדו בהם, בפרך. טו ויאמר מלך מצריים, למיילדות העברייות, אשר שם האחת שפרה, ושם השנית פועה. טז ויאמר, ביילדכן את-העברייות, וראיתן, על-האובניים: אם-בן הוא והמיתן אותו, ואם-בת היא וחיה. יז ותיראנה המיילדות, את-האלוהים, ולא עשו, כאשר דיבר אליהן מלך מצריים; ותחיינה, את-הילדים. יח ויקרא מלך-מצריים, למיילדות, ויאמר להן, מדוע עשיתן הדבר הזה; ותחיינה, את-הילדים. יט ותאמרנה המיילדות אל-פרעה, כי לא כנשים המצרייות העברייות: כי-חיות הנה, בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו. כ וייטב אלוהים, למיילדות; ויירב העם ויעצמו, מאוד. כא ויהי, כי-יראו המיילדות את-האלוהים; ויעש להם, בתים. כב ויצו פרעה, לכל-עמו לאמור: כל-הבן היילוד, היאורה תשליכוהו, וכל-הבת, תחייון. {פ}