תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק א

א ואלה, שמות בני ישראל, הבאים, מצריימה: את יעקוב, איש וביתו באו. ב ראובן שמעון, לוי ויהודה. ג יששכר זבולון, ובנימין. ד דן ונפתלי, גד ואשר. ה ויהי, כל־נפש יוצאי ירך־יעקוב--שבעים נפש; ויוסף, היה במצריים. ו וימת יוסף וכל־אחיו, וכול הדור ההוא. ז ובני ישראל, פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאוד מאוד; ותימלא הארץ, אותם. {פ}

ח ויקם מלך־חדש, על־מצריים, אשר לא־ידע, את־יוסף. ט ויאמר, אל־עמו: הנה, עם בני ישראל--רב ועצום, ממנו. י הבה נתחכמה, לו: פן־ירבה, והיה כי־תקראנה מלחמה ונוסף גם־הוא על־שונאינו, ונלחם־בנו, ועלה מן־הארץ. יא וישימו עליו שרי מיסים, למען ענותו בסבלותם; וייבן ערי מסכנות, לפרעה--את־פיתום, ואת־רעמסס. יב וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ; ויקוצו, מפני בני ישראל. יג ויעבידו מצריים את־בני ישראל, בפרך. יד וימררו את־חייהם בעבודה קשה, בחומר ובלבינים, ובכל־עבודה, בשדה--את, כל־עבודתם, אשר־עבדו בהם, בפרך. טו ויאמר מלך מצריים, למיילדות העברייות, אשר שם האחת שפרה, ושם השנית פועה. טז ויאמר, ביילדכן את־העברייות, וראיתן, על־האובניים: אם־בן הוא והמיתן אותו, ואם־בת היא וחיה. יז ותיראנה המיילדות, את־האלוהים, ולא עשו, כאשר דיבר אליהן מלך מצריים; ותחיינה, את־הילדים. יח ויקרא מלך־מצריים, למיילדות, ויאמר להן, מדוע עשיתן הדבר הזה; ותחיינה, את־הילדים. יט ותאמרנה המיילדות אל־פרעה, כי לא כנשים המצרייות העברייות: כי־חיות הנה, בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו. כ וייטב אלוהים, למיילדות; ויירב העם ויעצמו, מאוד. כא ויהי, כי־יראו המיילדות את־האלוהים; ויעש להם, בתים. כב ויצו פרעה, לכל־עמו לאמור: כל־הבן היילוד, היאורה תשליכוהו, וכל־הבת, תחייון. {פ}