תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק מ

א וידבר יהוה, אל־משה לאמור. ב ביום־החודש הראשון, באחד לחודש, תקים, את־משכן אוהל מועד. ג ושמת שם, את ארון העדות; וסכות על־הארון, את־הפרוכת. ד והבאת, את־השולחן, וערכת, את־ערכו; והבאת, את־המנורה, והעלית, את־נרותיה. ה ונתת את־מזבח הזהב, לקטורת, לפני, ארון העדות; ושמת את־מסך הפתח, למשכן. ו ונתת, את מזבח העולה, לפני, פתח משכן אוהל־מועד. ז ונתת, את־הכיור, בין־אוהל מועד, ובין המזבח; ונתת שם, מים. ח ושמת את־החצר, סביב; ונתת, את־מסך שער החצר. ט ולקחת את־שמן המשחה, ומשחת את־המשכן ואת־כל־אשר־בו; וקידשת אותו ואת־כל־כליו, והיה קודש. י ומשחת את־מזבח העולה, ואת־כל־כליו; וקידשת, את־המזבח, והיה המזבח, קודש קודשים. יא ומשחת את־הכיור, ואת־כנו; וקידשת, אותו. יב והקרבת את־אהרון ואת־בניו, אל־פתח אוהל מועד; ורחצת אותם, במים. יג והלבשת, את־אהרון, את, בגדי הקודש; ומשחת אותו וקידשת אותו, וכיהן לי. יד ואת־בניו, תקריב; והלבשת אותם, כותונות. טו ומשחת אותם, כאשר משחת את־אביהם, וכיהנו, לי; והייתה להיות להם מושחתם, לכהונת עולם--לדורותם. טז ויעש, משה: ככול אשר ציווה יהוה, אותו--כן עשה. {ס}

יז ויהי בחודש הראשון, בשנה השנית--באחד לחודש: הוקם, המשכן. יח ויקם משה את־המשכן, וייתן את־אדניו, וישם את־קרשיו, וייתן את־בריחיו; ויקם, את־עמודיו. יט ויפרוש את־האוהל, על־המשכן, וישם את־מכסה האוהל עליו, מלמעלה--כאשר ציווה יהוה, את־משה. {ס}

כ וייקח וייתן את־העדות, אל־הארון, וישם את־הבדים, על־הארון; וייתן את־הכפורת על־הארון, מלמעלה. כא ויבא את־הארון, אל־המשכן, וישם את פרוכת המסך, ויסך על ארון העדות--כאשר ציווה יהוה, את־משה. {ס}

כב וייתן את־השולחן באוהל מועד, על ירך המשכן צפונה, מחוץ, לפרוכת. כג ויערוך עליו ערך לחם, לפני יהוה--כאשר ציווה יהוה, את־משה. {ס}

כד וישם את־המנורה באוהל מועד, נוכח השולחן, על ירך המשכן, נגבה. כה ויעל הנרות, לפני יהוה--כאשר ציווה יהוה, את־משה. {ס}

כו וישם את־מזבח הזהב, באוהל מועד, לפני, הפרוכת. כז ויקטר עליו, קטורת סמים--כאשר ציווה יהוה, את־משה. {ס}

כח וישם את־מסך הפתח, למשכן. כט ואת, מזבח העולה, שם, פתח משכן אוהל־מועד; ויעל עליו, את־העולה ואת־המנחה--כאשר ציווה יהוה, את־משה. {ס}

ל וישם, את־הכיור, בין־אוהל מועד, ובין המזבח; וייתן שמה מים, לרוחצה. לא ורחצו ממנו, משה ואהרון ובניו, את־ידיהם, ואת־רגליהם. לב בבואם אל־אוהל מועד, ובקורבתם אל־המזבח--ירחצו: כאשר ציווה יהוה, את־משה. {ס}

לג ויקם את־החצר, סביב למשכן ולמזבח, וייתן, את־מסך שער החצר; ויכל משה, את־המלאכה. {פ}

לד ויכס הענן, את־אוהל מועד; וכבוד יהוה, מלא את־המשכן. לה ולא־יכול משה, לבוא אל־אוהל מועד--כי־שכן עליו, הענן; וכבוד יהוה, מלא את־המשכן. לו ובהיעלות הענן מעל המשכן, יסעו בני ישראל, בכול, מסעיהם. לז ואם־לא ייעלה, הענן--ולא יסעו, עד־יום היעלותו. לח כי ענן יהוה על־המשכן, יומם, ואש, תהיה לילה בו--לעיני כל־בית־ישראל, בכל־מסעיהם. {ש}