תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק לה

א ויקהל משה, את־כל־עדת בני ישראל--ויאמר אליהם: אלה, הדברים, אשר־ציווה יהוה, לעשות אותם. ב ששת ימים, תיעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון, ליהוה; כל־העושה בו מלאכה, יומת. ג לא־תבערו אש, בכול מושבותיכם, ביום, השבת. {פ}

ד ויאמר משה, אל־כל־עדת בני־ישראל לאמור: זה הדבר, אשר־ציווה יהוה לאמור. ה קחו מאיתכם תרומה, ליהוה, כול נדיב ליבו, יביאהא את תרומת יהוה: זהב וכסף, ונחושת. ו ותכלת וארגמן ותולעת שני, ושש ועיזים. ז ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים, ועצי שיטים. ח ושמן, למאור; ובשמים לשמן המשחה, ולקטורת הסמים. ט ואבני־שוהם--ואבני, מילואים: לאיפוד, ולחושן. י וכל־חכם־לב, בכם, יבואו ויעשו, את כל־אשר ציווה יהוה. יא את־המשכן--את־אוהלו, ואת־מכסהו; את־קרסיו, ואת־קרשיו, את־בריחיו, את־עמודיו ואת־אדניו. יב את־הארון ואת־בדיו, את־הכפורת; ואת, פרוכת המסך. יג את־השולחן ואת־בדיו, ואת־כל־כליו; ואת, לחם הפנים. יד ואת־מנורת המאור ואת־כליה, ואת־נרותיה; ואת, שמן המאור. טו ואת־מזבח הקטורת, ואת־בדיו, ואת שמן המשחה, ואת קטורת הסמים; ואת־מסך הפתח, לפתח המשכן. טז את מזבח העולה, ואת־מכבר הנחושת אשר־לו, את־בדיו, ואת־כל־כליו; את־הכיור, ואת־כנו. יז את קלעי החצר, את־עמודיו ואת־אדניה; ואת, מסך שער החצר. יח את־יתדות המשכן ואת־יתדות החצר, ואת־מיתריהם. יט את־בגדי השרד, לשרת בקודש: את־בגדי הקודש לאהרון הכוהן, ואת־בגדי בניו לכהן. כ וייצאו כל־עדת בני־ישראל, מלפני משה. כא ויבואו, כל־איש אשר־נשאו ליבו; וכול אשר נדבה רוחו אותו, הביאו את־תרומת יהוה למלאכת אוהל מועד ולכל־עבודתו, ולבגדי, הקודש. כב ויבואו האנשים, על־הנשים; כול נדיב לב, הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל־כלי זהב, וכל־איש, אשר הניף תנופת זהב ליהוה. כג וכל־איש אשר־נמצא איתו, תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש ועיזים; ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים, הביאו. כד כל־מרים, תרומת כסף ונחושת, הביאו, את תרומת יהוה; וכול אשר נמצא איתו עצי שיטים, לכל־מלאכת העבודה--הביאו. כה וכל־אישה חכמת־לב, בידיה טוו; ויביאו מטווה, את־התכלת ואת־הארגמן, את־תולעת השני, ואת־השש. כו וכל־הנשים--אשר נשא ליבן אותנה, בחכמה: טוו, את־העיזים. כז והנשיאים הביאו--את אבני השוהם, ואת אבני המילואים: לאיפוד, ולחושן. כח ואת־הבושם, ואת־השמן: למאור--ולשמן המשחה, ולקטורת הסמים. כט כל־איש ואישה, אשר נדב ליבם אותם, להביא לכל־המלאכה, אשר ציווה יהוה לעשות ביד־משה--הביאו בני־ישראל נדבה, ליהוה. {פ}

ל ויאמר משה אל־בני ישראל, ראו קרא יהוה בשם, בצלאל בן־אורי בן־חור, למטה יהודה. לא וימלא אותו, רוח אלוהים, בחכמה בתבונה ובדעת, ובכל־מלאכה. לב ולחשוב, מחשבות--לעשות בזהב ובכסף, ובנחושת. לג ובחרושת אבן למלאות, ובחרושת עץ; לעשות, בכל־מלאכת מחשבת. לד ולהורות, נתן בליבו: הוא, ואוהליאב בן־אחיסמך למטה־דן. לה מילא אותם חכמת־לב, לעשות כל־מלאכת חרש וחושב, ורוקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש, ואורג; עושי, כל־מלאכה, וחושבי, מחשבות.