תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק יד

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ב דבר, אל-בני ישראל, וישובו ויחנו לפני פי החירות, בין מגדול ובין הים: לפני בעל צפון, נכחו תחנו על-הים. ג ואמר פרעה לבני ישראל, נבוכים הם בארץ; סגר עליהם, המדבר. ד וחיזקתי את-לב-פרעה, ורדף אחריהם, ואיכבדה בפרעה ובכל-חילו, וידעו מצריים כי-אני יהוה; ויעשו-כן. ה ויוגד למלך מצריים, כי ברח העם; וייהפך לבב פרעה ועבדיו, אל-העם, ויאמרו מה-זאת עשינו, כי-שילחנו את-ישראל מעובדנו. ו ויאסור, את-רכבו; ואת-עמו, לקח עימו. ז וייקח, שש-מאות רכב בחור, וכול, רכב מצריים; ושלישים, על-כולו. ח ויחזק יהוה, את-לב פרעה מלך מצריים, וירדוף, אחרי בני ישראל; ובני ישראל, יוצאים ביד רמה. ט וירדפו מצריים אחריהם, וישיגו אותם חונים על-הים, כל-סוס רכב פרעה, ופרשיו וחילו--על-פי, החירות, לפני, בעל צפון. י ופרעה, הקריב; וישאו בני-ישראל את-עיניהם והנה מצריים נוסע אחריהם, וייראו מאוד, ויצעקו בני-ישראל, אל-יהוה. יא ויאמרו, אל-משה, המבלי אין-קברים במצריים, לקחתנו למות במדבר: מה-זאת עשית לנו, להוציאנו ממצריים. יב הלוא-זה הדבר, אשר דיברנו אליך במצריים לאמור, חדל ממנו, ונעבדה את-מצריים: כי טוב לנו עבוד את-מצריים, ממותנו במדבר. יג ויאמר משה אל-העם, אל-תיראו--התייצבו וראו את-ישועת יהוה, אשר-יעשה לכם היום: כי, אשר ראיתם את-מצריים היום--לא תוסיפו לראותם עוד, עד-עולם. יד יהוה, יילחם לכם; ואתם, תחרישון. {פ}

טו ויאמר יהוה אל-משה, מה-תצעק אליי; דבר אל-בני-ישראל, וייסעו. טז ואתה הרם את-מטך, ונטה את-ידך על-הים--ובקעהו; ויבואו בני-ישראל בתוך הים, ביבשה. יז ואני, הנני מחזק את-לב מצריים, ויבואו, אחריהם; ואיכבדה בפרעה ובכל-חילו, ברכבו ובפרשיו. יח וידעו מצריים, כי-אני יהוה, בהיכבדי בפרעה, ברכבו ובפרשיו. יט וייסע מלאך האלוהים, ההולך לפני מחנה ישראל, וילך, מאחריהם; וייסע עמוד הענן, מפניהם, ויעמוד, מאחריהם. כ ויבוא בין מחנה מצריים, ובין מחנה ישראל, ויהי הענן והחושך, ויאר את-הלילה; ולא-קרב זה אל-זה, כל-הלילה. כא ויט משה את-ידו, על-הים, ויולך יהוה את-הים ברוח קדים עזה כל-הלילה, וישם את-הים לחרבה; וייבקעו, המים. כב ויבואו בני-ישראל בתוך הים, ביבשה; והמים להם חומה, מימינם ומשמאלם. כג וירדפו מצריים, ויבואו אחריהם--כול סוס פרעה, רכבו ופרשיו: אל-תוך, הים. כד ויהי, באשמורת הבוקר, וישקף יהוה אל-מחנה מצריים, בעמוד אש וענן; ויהם, את מחנה מצריים. כה ויסר, את אופן מרכבותיו, וינהגהו, בכבדות; ויאמר מצריים, אנוסה מפני ישראל--כי יהוה, נלחם להם במצריים. {פ}

כו ויאמר יהוה אל-משה, נטה את-ידך על-הים; וישובו המים על-מצריים, על-רכבו ועל-פרשיו. כז ויט משה את-ידו על-הים, וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, ומצריים, נסים לקראתו; וינער יהוה את-מצריים, בתוך הים. כח וישובו המים, ויכסו את-הרכב ואת-הפרשים, לכול חיל פרעה, הבאים אחריהם בים: לא-נשאר בהם, עד-אחד. כט ובני ישראל הלכו ביבשה, בתוך הים; והמים להם חומה, מימינם ומשמאלם. ל ויושע יהוה ביום ההוא, את-ישראל--מיד מצריים; וירא ישראל את-מצריים, מת על-שפת הים. לא וירא ישראל את-היד הגדולה, אשר עשה יהוה במצריים, וייראו העם, את-יהוה; ויאמינו, ביהוה, ובמשה, עבדו. {ר}
{ש}