תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק יד

א וידבר יהוה, אל־משה לאמור. ב דבר, אל־בני ישראל, וישובו ויחנו לפני פי החירות, בין מגדול ובין הים: לפני בעל צפון, נכחו תחנו על־הים. ג ואמר פרעה לבני ישראל, נבוכים הם בארץ; סגר עליהם, המדבר. ד וחיזקתי את־לב־פרעה, ורדף אחריהם, ואיכבדה בפרעה ובכל־חילו, וידעו מצריים כי־אני יהוה; ויעשו־כן. ה ויוגד למלך מצריים, כי ברח העם; וייהפך לבב פרעה ועבדיו, אל־העם, ויאמרו מה־זאת עשינו, כי־שילחנו את־ישראל מעובדנו. ו ויאסור, את־רכבו; ואת־עמו, לקח עימו. ז וייקח, שש־מאות רכב בחור, וכול, רכב מצריים; ושלישים, על־כולו. ח ויחזק יהוה, את־לב פרעה מלך מצריים, וירדוף, אחרי בני ישראל; ובני ישראל, יוצאים ביד רמה. ט וירדפו מצריים אחריהם, וישיגו אותם חונים על־הים, כל־סוס רכב פרעה, ופרשיו וחילו--על־פי, החירות, לפני, בעל צפון. י ופרעה, הקריב; וישאו בני־ישראל את־עיניהם והנה מצריים נוסע אחריהם, וייראו מאוד, ויצעקו בני־ישראל, אל־יהוה. יא ויאמרו, אל־משה, המבלי אין־קברים במצריים, לקחתנו למות במדבר: מה־זאת עשית לנו, להוציאנו ממצריים. יב הלוא־זה הדבר, אשר דיברנו אליך במצריים לאמור, חדל ממנו, ונעבדה את־מצריים: כי טוב לנו עבוד את־מצריים, ממותנו במדבר. יג ויאמר משה אל־העם, אל־תיראו--התייצבו וראו את־ישועת יהוה, אשר־יעשה לכם היום: כי, אשר ראיתם את־מצריים היום--לא תוסיפו לראותם עוד, עד־עולם. יד יהוה, יילחם לכם; ואתם, תחרישון. {פ}

טו ויאמר יהוה אל־משה, מה־תצעק אליי; דבר אל־בני־ישראל, וייסעו. טז ואתה הרם את־מטך, ונטה את־ידך על־הים--ובקעהו; ויבואו בני־ישראל בתוך הים, ביבשה. יז ואני, הנני מחזק את־לב מצריים, ויבואו, אחריהם; ואיכבדה בפרעה ובכל־חילו, ברכבו ובפרשיו. יח וידעו מצריים, כי־אני יהוה, בהיכבדי בפרעה, ברכבו ובפרשיו. יט וייסע מלאך האלוהים, ההולך לפני מחנה ישראל, וילך, מאחריהם; וייסע עמוד הענן, מפניהם, ויעמוד, מאחריהם. כ ויבוא בין מחנה מצריים, ובין מחנה ישראל, ויהי הענן והחושך, ויאר את־הלילה; ולא־קרב זה אל־זה, כל־הלילה. כא ויט משה את־ידו, על־הים, ויולך יהוה את־הים ברוח קדים עזה כל־הלילה, וישם את־הים לחרבה; וייבקעו, המים. כב ויבואו בני־ישראל בתוך הים, ביבשה; והמים להם חומה, מימינם ומשמאלם. כג וירדפו מצריים, ויבואו אחריהם--כול סוס פרעה, רכבו ופרשיו: אל־תוך, הים. כד ויהי, באשמורת הבוקר, וישקף יהוה אל־מחנה מצריים, בעמוד אש וענן; ויהם, את מחנה מצריים. כה ויסר, את אופן מרכבותיו, וינהגהו, בכבדות; ויאמר מצריים, אנוסה מפני ישראל--כי יהוה, נלחם להם במצריים. {פ}

כו ויאמר יהוה אל־משה, נטה את־ידך על־הים; וישובו המים על־מצריים, על־רכבו ועל־פרשיו. כז ויט משה את־ידו על־הים, וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, ומצריים, נסים לקראתו; וינער יהוה את־מצריים, בתוך הים. כח וישובו המים, ויכסו את־הרכב ואת־הפרשים, לכול חיל פרעה, הבאים אחריהם בים: לא־נשאר בהם, עד־אחד. כט ובני ישראל הלכו ביבשה, בתוך הים; והמים להם חומה, מימינם ומשמאלם. ל ויושע יהוה ביום ההוא, את־ישראל--מיד מצריים; וירא ישראל את־מצריים, מת על־שפת הים. לא וירא ישראל את־היד הגדולה, אשר עשה יהוה במצריים, וייראו העם, את־יהוה; ויאמינו, ביהוה, ובמשה, עבדו. {ר}
{ש}