תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
א וידבר יהוה, אל־משה לאמור. ב ראה, קראתי בשם, בצלאל בן־אורי בן־חור, למטה יהודה. ג ואמלא אותו, רוח אלוהים, בחכמה ובתבונה ובדעת, ובכל־מלאכה. ד לחשוב, מחשבות; לעשות בזהב ובכסף, ובנחושת. ה ובחרושת אבן למלאות, ובחרושת עץ; לעשות, בכל־מלאכה. ו ואני הנה נתתי איתו, את אוהליאב בן־אחיסמך למטה־דן, ובלב כל־חכם־לב, נתתי חכמה; ועשו, את כל־אשר ציוויתיך. ז את אוהל מועד, ואת־הארון לעדות, ואת־הכפורת, אשר עליו; ואת, כל־כלי האוהל. ח ואת־השולחן, ואת־כליו, ואת־המנורה הטהורה, ואת־כל־כליה; ואת, מזבח הקטורת. ט ואת־מזבח העולה, ואת־כל־כליו; ואת־הכיור, ואת־כנו. י ואת, בגדי השרד; ואת־בגדי הקודש לאהרון הכוהן, ואת־בגדי בניו לכהן. יא ואת שמן המשחה ואת־קטורת הסמים, לקודש: ככול אשר־ציוויתיך, יעשו. {פ}
יב ויאמר יהוה, אל־משה לאמור. יג ואתה דבר אל־בני ישראל, לאמור, אך את־שבתותיי, תשמורו: כי אות היא ביני וביניכם, לדורותיכם--לדעת, כי אני יהוה מקדשכם. יד ושמרתם, את־השבת, כי קודש היא, לכם; מחלליה, מות יומת--כי כל־העושה בה מלאכה, ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה. טו ששת ימים, ייעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון קודש, ליהוה; כל־העושה מלאכה ביום השבת, מות יומת. טז ושמרו בני־ישראל, את־השבת, לעשות את־השבת לדורותם, ברית עולם. יז ביני, ובין בני ישראל--אות היא, לעולם: כי־ששת ימים, עשה יהוה את־השמיים ואת־הארץ, וביום השביעי, שבת ויינפש. {ס}
יח וייתן אל־משה, ככלותו לדבר איתו בהר סיניי, שני, לוחות העדות--לוחות אבן, כתובים באצבע אלוהים.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ