תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כג

א לא תישא, שמע שוא; אל-תשת ידך עם-רשע, להיות עד חמס. ב לא-תהיה אחרי-רבים, לרעות; ולא-תענה על-ריב, לנטות אחרי רבים--להטות. ג ודל, לא תהדר בריבו. {ס}

ד כי תפגע שור אויבך, או חמורו--תועה: השב תשיבנו, לו. {ס}

ה כי-תראה חמור שונאך, רובץ תחת משאו, וחדלת, מעזוב לו--עזוב תעזוב, עימו. {ס}

ו לא תטה משפט אביונך, בריבו. ז מדבר-שקר, תרחק; ונקי וצדיק אל-תהרוג, כי לא-אצדיק רשע. ח ושוחד, לא תיקח: כי השוחד יעוור פיקחים, ויסלף דברי צדיקים. ט וגר, לא תלחץ; ואתם, ידעתם את-נפש הגר--כי-גרים הייתם, בארץ מצריים. י ושש שנים, תזרע את-ארצך; ואספת, את-תבואתה. יא והשביעית תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביוני עמך, ויתרם, תאכל חית השדה; כן-תעשה לכרמך, לזיתך. יב ששת ימים תעשה מעשיך, וביום השביעי תשבות--למען ינוח, שורך וחמורך, ויינפש בן-אמתך, והגר. יג ובכול אשר-אמרתי אליכם, תישמרו; ושם אלוהים אחרים לא תזכירו, לא יישמע על-פיך. יד שלוש רגלים, תחוג לי בשנה. טו את-חג המצות, תשמור--שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציוויתיך למועד חודש האביב, כי-בו יצאת ממצריים; ולא-ייראו פניי, ריקם. טז וחג הקציר ביכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה; וחג האסיף בצאת השנה, באוספך את-מעשיך מן-השדה. יז שלוש פעמים, בשנה--ייראה, כל-זכורך, אל-פני, האדון יהוה. יח לא-תזבח על-חמץ, דם-זבחי; ולא-ילין חלב-חגי, עד-בוקר. יט ראשית, ביכורי אדמתך, תביא, בית יהוה אלוהיך; לא-תבשל גדי, בחלב אימו. {פ}

כ הנה אנוכי שולח מלאך, לפניך, לשמורך, בדרך; ולהביאך, אל-המקום אשר הכינותי. כא הישמר מפניו ושמע בקולו, אל-תמר בו: כי לא יישא לפשעכם, כי שמי בקרבו. כב כי אם-שמוע תשמע, בקולו, ועשית, כול אשר אדבר--ואייבתי, את-אויביך, וצרתי, את-צורריך. כג כי-ילך מלאכי, לפניך, והביאך אל-האמורי והחיתי, והפריזי והכנעני החיווי והיבוסי; והכחדתיו. כד לא-תשתחווה לאלוהיהם ולא תועבדם, ולא תעשה כמעשיהם: כי הרס תהרסם, ושבר תשבר מצבותיהם. כה ועבדתם, את יהוה אלוהיכם, ובירך את-לחמך, ואת-מימיך; והסירותי מחלה, מקרבך. {ס}

כו לא תהיה משכלה ועקרה, בארצך; את-מספר ימיך, אמלא. כז את-אימתי, אשלח לפניך, והמותי את-כל-העם, אשר תבוא בהם; ונתתי את-כל-אויביך אליך, עורף. כח ושלחתי את-הצרעה, לפניך; וגירשה, את-החיווי את-הכנעני ואת-החיתי--מלפניך. כט לא אגרשנו מפניך, בשנה אחת: פן-תהיה הארץ שממה, ורבה עליך חית השדה. ל מעט מעט אגרשנו, מפניך, עד אשר תפרה, ונחלת את-הארץ. לא ושתי את-גבולך, מים-סוף ועד-ים פלשתים, וממדבר, עד-הנהר: כי אתן בידכם, את יושבי הארץ, וגירשתמו, מפניך. לב לא-תכרות להם ולאלוהיהם, ברית. לג לא יישבו בארצך, פן-יחטיאו אותך לי: כי תעבוד את-אלוהיהם, כי-יהיה לך למוקש. {פ}