תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כב

א אם-במחתרת יימצא הגנב, והוכה ומת--אין לו, דמים. ב אם-זרחה השמש עליו, דמים לו: שלם ישלם--אם-אין לו, ונמכר בגניבתו. ג אם-הימצא תימצא בידו הגניבה, משור עד-חמור עד-שה--חיים: שניים, ישלם. {ס}

ד כי יבער-איש, שדה או-כרם, ושילח את-בעירו, וביער בשדה אחר--מיטב שדהו ומיטב כרמו, ישלם. {ס}

ה כי-תצא אש ומצאה קוצים, ונאכל גדיש, או הקמה, או השדה--שלם ישלם, המבעיר את-הבעירה. {ס}

ו כי-ייתן איש אל-ריעהו כסף או-כלים, לשמור, וגונב, מבית האיש--אם-יימצא הגנב, ישלם שניים. ז אם-לא יימצא הגנב, ונקרב בעל-הבית אל-האלוהים: אם-לא שלח ידו, במלאכת ריעהו. ח על-כל-דבר-פשע על-שור על-חמור על-שה על-שלמה על-כל-אבידה, אשר יאמר כי-הוא זה--עד האלוהים, יבוא דבר-שניהם: אשר ירשיעון אלוהים, ישלם שניים לריעהו. {ס}

ט כי-ייתן איש אל-ריעהו חמור או-שור או-שה, וכל-בהמה--לשמור; ומת או-נשבר או-נשבה, אין רואה. י שבועת יהוה, תהיה בין שניהם--אם-לא שלח ידו, במלאכת ריעהו; ולקח בעליו, ולא ישלם. יא ואם-גנוב ייגנב, מעימו--ישלם, לבעליו. יב אם-טרוף ייטרף, יביאהו עד: הטריפה, לא ישלם. {פ}

יג וכי-ישאל איש מעם ריעהו, ונשבר או-מת; בעליו אין-עימו, שלם ישלם. יד אם-בעליו עימו, לא ישלם: אם-שכיר הוא, בא בשכרו. {ס}

טו וכי-יפתה איש, בתולה אשר לא-אורשה--ושכב עימה: מהור ימהרנה לו, לאישה. טז אם-מאן ימאן אביה, לתיתה לו--כסף ישקול, כמוהר הבתולות. {ס}

יז מכשפה, לא תחייה. יח כל-שוכב עם-בהמה, מות יומת. {ס}

יט זובח לאלוהים, יוחרם--בלתי ליהוה, לבדו. כ וגר לא-תונה, ולא תלחצנו: כי-גרים הייתם, בארץ מצריים. כא כל-אלמנה ויתום, לא תענון. כב אם-ענה תענה, אותו--כי אם-צעוק יצעק אליי, שמוע אשמע צעקתו. כג וחרה אפי, והרגתי אתכם בחרב; והיו נשיכם אלמנות, ובניכם יתומים. {פ}

כד אם-כסף תלווה את-עמי, את-העני עימך--לא-תהיה לו, כנושה; לא-תשימון עליו, נשך. כה אם-חבול תחבול, שלמת ריעך--עד-בוא השמש, תשיבנו לו. כו כי היא כסותו לבדה, היא שמלתו לעורו; במה ישכב--והיה כי-יצעק אליי, ושמעתי כי-חנון אני. {ס}

כז אלוהים, לא תקלל; ונשיא בעמך, לא תאור. כח מלאתך ודמעך, לא תאחר; בכור בניך, תיתן-לי. כט כן-תעשה לשורך, לצאנך: שבעת ימים יהיה עם-אימו, ביום השמיני תיתנו-לי. ל ואנשי-קודש, תהיון לי; ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו. {ס}