תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כט

א וזה הדבר אשר-תעשה להם, לקדש אותם--לכהן לי: לקח פר אחד בן-בקר, ואילים שניים--תמימים. ב ולחם מצות, וחלות מצות בלולות בשמן, ורקיקי מצות, משוחים בשמן; סולת חיטים, תעשה אותם. ג ונתת אותם על-סל אחד, והקרבת אותם בסל; ואת-הפר--ואת, שני האילים. ד ואת-אהרון ואת-בניו תקריב, אל-פתח אוהל מועד; ורחצת אותם, במים. ה ולקחת את-הבגדים, והלבשת את-אהרון את-הכותונת, ואת מעיל האיפוד, ואת-האיפוד ואת-החושן; ואפדת לו, בחשב האיפוד. ו ושמת המצנפת, על-ראשו; ונתת את-נזר הקודש, על-המצנפת. ז ולקחת את-שמן המשחה, ויצקת על-ראשו; ומשחת, אותו. ח ואת-בניו, תקריב; והלבשתם, כותונות. ט וחגרת אותם אבנט אהרון ובניו, וחבשת להם מגבעות, והייתה להם כהונה, לחוקת עולם; ומילאת יד-אהרון, ויד-בניו. י והקרבת, את-הפר, לפני, אוהל מועד; וסמך אהרון ובניו את-ידיהם, על-ראש הפר. יא ושחטת את-הפר, לפני יהוה, פתח, אוהל מועד. יב ולקחת מדם הפר, ונתת על-קרנות המזבח באצבעך; ואת-כל-הדם תשפוך, אל-יסוד המזבח. יג ולקחת, את-כל-החלב המכסה את-הקרב, ואת היותרת על-הכבד, ואת שתי הכליות ואת-החלב אשר עליהן; והקטרת, המזבחה. יד ואת-בשר הפר, ואת-עורו ואת-פרשו, תשרוף באש, מחוץ למחנה: חטאת, הוא. טו ואת-האיל האחד, תיקח; וסמכו אהרון ובניו, את-ידיהם--על-ראש האיל. טז ושחטת, את-האיל; ולקחת, את-דמו, וזרקת על-המזבח, סביב. יז ואת-האיל--תנתח, לנתחיו; ורחצת קרבו וכרעיו, ונתת על-נתחיו ועל-ראשו. יח והקטרת את-כל-האיל המזבחה, עולה הוא ליהוה; ריח ניחוח, אישה ליהוה הוא. יט ולקחת, את האיל השני; וסמך אהרון ובניו את-ידיהם, על-ראש האיל. כ ושחטת את-האיל, ולקחת מדמו ונתת על-תנוך אוזן אהרון ועל-תנוך אוזן בניו הימנית, ועל-בוהן ידם הימנית, ועל-בוהן רגלם הימנית; וזרקת את-הדם על-המזבח, סביב. כא ולקחת מן-הדם אשר על-המזבח, ומשמן המשחה, והזית על-אהרון ועל-בגדיו, ועל-בניו ועל-בגדי בניו איתו; וקדש הוא ובגדיו, ובניו ובגדי בניו איתו. כב ולקחת מן-האיל החלב והאליה ואת-החלב המכסה את-הקרב, ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת-החלב אשר עליהן, ואת, שוק הימין: כי איל מילואים, הוא. כג וכיכר לחם אחת, וחלת לחם שמן אחת--ורקיק אחד: מסל, המצות, אשר, לפני יהוה. כד ושמת הכול--על כפי אהרון, ועל כפי בניו; והנפת אותם תנופה, לפני יהוה. כה ולקחת אותם מידם, והקטרת המזבחה על-העולה; לריח ניחוח לפני יהוה, אישה הוא ליהוה. כו ולקחת את-החזה, מאיל המילואים אשר לאהרון, והנפת אותו תנופה, לפני יהוה; והיה לך, למנה. כז וקידשת את חזה התנופה, ואת שוק התרומה, אשר הונף, ואשר הורם: מאיל, המילואים--מאשר לאהרון, ומאשר לבניו. כח והיה לאהרון ולבניו לחוק-עולם, מאת בני ישראל, כי תרומה, הוא; ותרומה יהיה מאת בני-ישראל, מזבחי שלמיהם--תרומתם, ליהוה. כט ובגדי הקודש אשר לאהרון, יהיו לבניו אחריו, למושחה בהם, ולמלא-בם את-ידם. ל שבעת ימים, ילבשם הכוהן תחתיו--מבניו: אשר יבוא אל-אוהל מועד, לשרת בקודש. לא ואת איל המילואים, תיקח; ובישלת את-בשרו, במקום קדוש. לב ואכל אהרון ובניו את-בשר האיל, ואת-הלחם אשר בסל, פתח, אוהל מועד. לג ואכלו אותם אשר כופר בהם, למלא את-ידם לקדש אותם; וזר לא-יאכל, כי-קודש הם. לד ואם-ייוותר מבשר המילואים, ומן-הלחם--עד-הבוקר: ושרפת את-הנותר באש, לא ייאכל כי-קודש הוא. לה ועשית לאהרון ולבניו, ככה, ככול אשר-ציוויתי, אותכה; שבעת ימים, תמלא ידם. לו ופר חטאת תעשה ליום, על-הכיפורים, וחיטאת על-המזבח, בכפרך עליו; ומשחת אותו, לקדשו. לז שבעת ימים, תכפר על-המזבח, וקידשת, אותו; והיה המזבח קודש קודשים, כל-הנוגע במזבח יקדש. {ס}

לח וזה, אשר תעשה על-המזבח: כבשים בני-שנה שניים ליום, תמיד. לט את-הכבש האחד, תעשה בבוקר; ואת הכבש השני, תעשה בין הערביים. מ ועישרון סולת בלול בשמן כתית, רבע ההין, ונסך, רביעית ההין יין--לכבש, האחד. מא ואת הכבש השני, תעשה בין הערביים: כמנחת הבוקר וכנסכה, תעשה-לה, לריח ניחוח, אישה ליהוה. מב עולת תמיד לדורותיכם, פתח אוהל-מועד לפני יהוה, אשר איוועד לכם שמה, לדבר אליך שם. מג ונועדתי שמה, לבני ישראל; ונקדש, בכבודי. מד וקידשתי את-אוהל מועד, ואת-המזבח; ואת-אהרון ואת-בניו אקדש, לכהן לי. מה ושכנתי, בתוך בני ישראל; והייתי להם, לאלוהים. מו וידעו, כי אני יהוה אלוהיהם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים, לשוכני בתוכם: אני, יהוה אלוהיהם. {פ}