תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק יג

א וידבר יהוה, אל־משה לאמור. ב קדש־לי כל־בכור פטר כל־רחם, בבני ישראל--באדם, ובבהמה: לי, הוא. ג ויאמר משה אל־העם, זכור את־היום הזה אשר יצאתם ממצריים מבית עבדים, כי בחוזק יד, הוציא יהוה אתכם מזה; ולא ייאכל, חמץ. ד היום, אתם יוצאים, בחודש, האביב. ה והיה כי־יביאך יהוה אל־ארץ הכנעני והחיתי והאמורי והחיווי והיבוסי, אשר נשבע לאבותיך לתת לך, ארץ זבת חלב, ודבש; ועבדת את־העבודה הזאת, בחודש הזה. ו שבעת ימים, תאכל מצות; וביום, השביעי, חג, ליהוה. ז מצות, ייאכל, את, שבעת הימים; ולא־ייראה לך חמץ, ולא־ייראה לך שאור--בכל־גבולך. ח והגדת לבנך, ביום ההוא לאמור: בעבור זה, עשה יהוה לי, בצאתי, ממצריים. ט והיה לך לאות על־ידך, ולזיכרון בין עיניך, למען תהיה תורת יהוה, בפיך: כי ביד חזקה, הוציאך יהוה ממצריים. י ושמרת את־החוקה הזאת, למועדה, מימים, ימימה. {פ}

יא והיה כי־יביאך יהוה, אל־ארץ הכנעני, כאשר נשבע לך, ולאבותיך; ונתנה, לך. יב והעברת כל־פטר־רחם, ליהוה; וכל־פטר שגר בהמה, אשר יהיה לך הזכרים--ליהוה. יג וכל־פטר חמור תפדה בשה, ואם־לא תפדה וערפתו; וכול בכור אדם בבניך, תפדה. יד והיה כי־ישאלך בנך, מחר--לאמור מה־זאת: ואמרת אליו--בחוזק יד הוציאנו יהוה ממצריים, מבית עבדים. טו ויהי, כי־הקשה פרעה לשלחנו, ויהרוג יהוה כל־בכור בארץ מצריים, מבכור אדם ועד־בכור בהמה; על־כן אני זובח ליהוה, כל־פטר רחם הזכרים, וכל־בכור בניי, אפדה. טז והיה לאות על־ידך, ולטוטפות בין עיניך: כי בחוזק יד, הוציאנו יהוה ממצריים. {ס}

יז ויהי, בשלח פרעה את־העם, ולא־נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא: כי אמר אלוהים, פן־יינחם העם בראותם מלחמה--ושבו מצריימה. יח ויסב אלוהים את־העם דרך המדבר, ים־סוף; וחמושים עלו בני־ישראל, מארץ מצריים. יט וייקח משה את־עצמות יוסף, עימו: כי השבע השביע את־בני ישראל, לאמור, פקוד יפקוד אלוהים אתכם, והעליתם את־עצמותיי מזה איתכם. כ ויסעו, מסוכות; ויחנו באיתם, בקצה המדבר. כא ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן, לנחותם הדרך, ולילה בעמוד אש, להאיר להם--ללכת, יומם ולילה. כב לא־ימיש עמוד הענן, יומם, ועמוד האש, לילה--לפני, העם. {פ}