תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק לט

א ומן־התכלת והארגמן ותולעת השני, עשו בגדי־שרד לשרת בקודש; ויעשו את־בגדי הקודש, אשר לאהרון, כאשר ציווה יהוה, את־משה. {פ}

ב ויעש, את־האיפוד: זהב, תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש מושזר. ג וירקעו את־פחי הזהב, וקיצץ פתילים, לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן, ובתוך תולעת השני ובתוך השש--מעשה, חושב. ד כתפות עשו־לו, חוברות--על־שני קצותיו, חובר. ה וחשב אפודתו אשר עליו, ממנו הוא כמעשהו, זהב תכלת וארגמן ותולעת שני, ושש מושזר--כאשר ציווה יהוה, את־משה. {ס}

ו ויעשו את־אבני השוהם, מוסבות משבצות זהב, מפותחות פיתוחי חותם, על־שמות בני ישראל. ז וישם אותם, על כתפות האיפוד--אבני זיכרון, לבני ישראל: כאשר ציווה יהוה, את־משה. {פ}

ח ויעש את־החושן מעשה חושב, כמעשה איפוד: זהב, תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש מושזר. ט רבוע היה כפול, עשו את־החושן--זרת אורכו וזרת רוחבו, כפול. י וימלאו־בו--ארבעה, טורי אבן: טור, אודם פטדה וברקת--הטור, האחד. יא והטור, השני--נופך ספיר, ויהלום. יב והטור, השלישי--לשם שבו, ואחלמה. יג והטור, הרביעי--תרשיש שוהם, וישפה: מוסבות משבצות זהב, במילואותם. יד והאבנים על־שמות בני־ישראל הנה, שתים עשרה--על־שמותם: פיתוחי חותם איש על־שמו, לשנים עשר שבט. טו ויעשו על־החושן שרשרות גבלות, מעשה עבות, זהב, טהור. טז ויעשו, שתי משבצות זהב, ושתי, טבעות זהב; וייתנו, את־שתי הטבעות, על־שני, קצות החושן. יז וייתנו, שתי העבותות הזהב, על־שתי, הטבעות--על־קצות, החושן. יח ואת שתי קצות שתי העבותות, נתנו על־שתי המשבצות; וייתנום על־כתפות האיפוד, אל־מול פניו. יט ויעשו, שתי טבעות זהב, וישימו, על־שני קצות החושן: על־שפתו--אשר אל־עבר האיפוד, ביתה. כ ויעשו, שתי טבעות זהב, וייתנום על־שתי כתפות האיפוד מלמטה ממול פניו, לעומת מחברתו--ממעל, לחשב האיפוד. כא וירכסו את־החושן מטבעותיו אל־טבעות האיפוד בפתיל תכלת, להיות על־חשב האיפוד, ולא־ייזח החושן, מעל האיפוד--כאשר ציווה יהוה, את־משה. {פ}

כב ויעש את־מעיל האיפוד, מעשה אורג, כליל, תכלת. כג ופי־המעיל בתוכו, כפי תחרא; שפה לפיו סביב, לא ייקרע. כד ויעשו, על־שולי המעיל, רימוני, תכלת וארגמן ותולעת שני--מושזר. כה ויעשו פעמוני, זהב טהור; וייתנו את־הפעמונים בתוך הרימונים, על־שולי המעיל סביב--בתוך, הרימונים. כו פעמון ורימון פעמון ורימון, על־שולי המעיל סביב, לשרת, כאשר ציווה יהוה את־משה. {ס}

כז ויעשו את־הכותנות שש, מעשה אורג, לאהרון, ולבניו. כח ואת המצנפת שש, ואת־פארי המגבעות שש, ואת־מכנסי הבד, שש מושזר. כט ואת־האבנט שש מושזר, ותכלת וארגמן ותולעת שני--מעשה רוקם: כאשר ציווה יהוה, את־משה. {ס}

ל ויעשו את־ציץ נזר־הקודש, זהב טהור; ויכתבו עליו, מכתב פיתוחי חותם--קודש, ליהוה. לא וייתנו עליו פתיל תכלת, לתת על־המצנפת מלמעלה, כאשר ציווה יהוה, את־משה. {ס}

לב ותכל--כל־עבודת, משכן אוהל מועד; ויעשו, בני ישראל--ככול אשר ציווה יהוה את־משה, כן עשו. {פ}

לג ויביאו את־המשכן אל־משה, את־האוהל ואת־כל־כליו, קרסיו קרשיו, בריחיו ועמודיו ואדניו. לד ואת־מכסה עורות האילים, המאודמים, ואת־מכסה, עורות התחשים; ואת, פרוכת המסך. לה את־ארון העדות, ואת־בדיו; ואת, הכפורת. לו את־השולחן, את־כל־כליו, ואת, לחם הפנים. לז את־המנורה הטהורה את־נרותיה, נרות המערכה--ואת־כל־כליה; ואת, שמן המאור. לח ואת, מזבח הזהב, ואת שמן המשחה, ואת קטורת הסמים; ואת, מסך פתח האוהל. לט את מזבח הנחושת, ואת־מכבר הנחושת אשר־לו, את־בדיו, ואת־כל־כליו; את־הכיור, ואת־כנו. מ את קלעי החצר את־עמודיה ואת־אדניה, ואת־המסך לשער החצר, את־מיתריו, ויתדותיה; ואת, כל־כלי עבודת המשכן--לאוהל מועד. מא את־בגדי השרד, לשרת בקודש; את־בגדי הקודש לאהרון הכוהן, ואת־בגדי בניו לכהן. מב ככול אשר־ציווה יהוה, את־משה: כן עשו בני ישראל, את כל־העבודה. מג וירא משה את־כל־המלאכה, והנה עשו אותה--כאשר ציווה יהוה, כן עשו; ויברך אותם, משה. {פ}