תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כו

א ואת־המשכן תעשה, עשר יריעות: שש מושזר, ותכלת וארגמן ותולעת שני--כרובים מעשה חושב, תעשה אותם. ב אורך היריעה האחת, שמונה ועשרים באמה, ורוחב ארבע באמה, היריעה האחת; מידה אחת, לכל־היריעות. ג חמש היריעות, תהיינה חוברות, אישה, אל־אחותה; וחמש יריעות חוברות, אישה אל־אחותה. ד ועשית לולאות תכלת, על שפת היריעה האחת, מקצה, בחוברת; וכן תעשה, בשפת היריעה, הקיצונה, במחברת השנית. ה חמישים לולאות, תעשה ביריעה האחת, וחמישים לולאות תעשה בקצה היריעה, אשר במחברת השנית: מקבילות, הלולאות, אישה, אל־אחותה. ו ועשית, חמישים קרסי זהב; וחיברת את־היריעות אישה אל־אחותה, בקרסים, והיה המשכן, אחד. ז ועשית יריעות עיזים, לאוהל על־המשכן; עשתי־עשרה יריעות, תעשה אותם. ח אורך היריעה האחת, שלושים באמה, ורוחב ארבע באמה, היריעה האחת; מידה אחת, לעשתי עשרה יריעות. ט וחיברת את־חמש היריעות, לבד, ואת־שש היריעות, לבד; וכפלת את־היריעה השישית, אל־מול פני האוהל. י ועשית חמישים לולאות, על שפת היריעה האחת, הקיצונה, בחוברת; וחמישים לולאות, על שפת היריעה, החוברת, השנית. יא ועשית קרסי נחושת, חמישים; והבאת את־הקרסים בלולאות, וחיברת את־האוהל והיה אחד. יב וסרח, העודף, ביריעות, האוהל--חצי היריעה, העודפת, תסרח, על אחורי המשכן. יג והאמה מזה והאמה מזה, בעודף, באורך, יריעות האוהל: יהיה סרוח על־צידי המשכן, מזה ומזה--לכסותו. יד ועשית מכסה לאוהל, עורות אילים מאודמים, ומכסה עורות תחשים, מלמעלה. {פ}

טו ועשית את־הקרשים, למשכן, עצי שיטים, עומדים. טז עשר אמות, אורך הקרש; ואמה וחצי האמה, רוחב הקרש האחד. יז שתי ידות, לקרש האחד--משולבות, אישה אל־אחותה; כן תעשה, לכול קרשי המשכן. יח ועשית את־הקרשים, למשכן, עשרים קרש, לפאת נגבה תימנה. יט וארבעים, אדני־כסף, תעשה, תחת עשרים הקרש: שני אדנים תחת־הקרש האחד, לשתי ידותיו, ושני אדנים תחת־הקרש האחד, לשתי ידותיו. כ ולצלע המשכן השנית, לפאת צפון, עשרים, קרש. כא וארבעים אדניהם, כסף: שני אדנים, תחת הקרש האחד, ושני אדנים, תחת הקרש האחד. כב ולירכתי המשכן, ימה, תעשה, שישה קרשים. כג ושני קרשים תעשה, למקוצעות המשכן--בירכתיים. כד ויהיו תואמים, מלמטה, ויחדיו יהיו תמים על־ראשו, אל־הטבעת האחת; כן יהיה לשניהם, לשני המקצועות יהיו. כה והיו, שמונה קרשים, ואדניהם כסף, שישה עשר אדנים: שני אדנים, תחת הקרש האחד, ושני אדנים, תחת הקרש האחד. כו ועשית בריחים, עצי שיטים, חמישה, לקרשי צלע־המשכן האחד. כז וחמישה בריחים, לקרשי צלע־המשכן השנית; וחמישה בריחים, לקרשי צלע המשכן, לירכתיים, ימה. כח והבריח התיכון, בתוך הקרשים, מבריח, מן־הקצה אל־הקצה. כט ואת־הקרשים תצפה זהב, ואת־טבעותיהם תעשה זהב--בתים, לבריחים; וציפית את־הבריחים, זהב. ל והקמות, את־המשכן: כמשפטו--אשר הוראית, בהר. {ס}

לא ועשית פרוכת, תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש מושזר; מעשה חושב יעשה אותה, כרובים. לב ונתת אותה, על־ארבעה עמודי שיטים, מצופים זהב, וויהם זהב--על־ארבעה, אדני־כסף. לג ונתת את־הפרוכת, תחת הקרסים, והבאת שמה מבית לפרוכת, את ארון העדות; והבדילה הפרוכת, לכם, בין הקודש, ובין קודש הקודשים. לד ונתת, את־הכפורת, על, ארון העדות--בקודש, הקודשים. לה ושמת את־השולחן, מחוץ לפרוכת, ואת־המנורה נוכח השולחן, על צלע המשכן תימנה; והשולחן--תיתן, על־צלע צפון. לו ועשית מסך לפתח האוהל, תכלת וארגמן ותולעת שני ושש מושזר, מעשה, רוקם. לז ועשית למסך, חמישה עמודי שיטים, וציפית אותם זהב, וויהם זהב; ויצקת להם, חמישה אדני נחושת. {ס}