תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כו

א ואת-המשכן תעשה, עשר יריעות: שש מושזר, ותכלת וארגמן ותולעת שני--כרובים מעשה חושב, תעשה אותם. ב אורך היריעה האחת, שמונה ועשרים באמה, ורוחב ארבע באמה, היריעה האחת; מידה אחת, לכל-היריעות. ג חמש היריעות, תהיינה חוברות, אישה, אל-אחותה; וחמש יריעות חוברות, אישה אל-אחותה. ד ועשית לולאות תכלת, על שפת היריעה האחת, מקצה, בחוברת; וכן תעשה, בשפת היריעה, הקיצונה, במחברת השנית. ה חמישים לולאות, תעשה ביריעה האחת, וחמישים לולאות תעשה בקצה היריעה, אשר במחברת השנית: מקבילות, הלולאות, אישה, אל-אחותה. ו ועשית, חמישים קרסי זהב; וחיברת את-היריעות אישה אל-אחותה, בקרסים, והיה המשכן, אחד. ז ועשית יריעות עיזים, לאוהל על-המשכן; עשתי-עשרה יריעות, תעשה אותם. ח אורך היריעה האחת, שלושים באמה, ורוחב ארבע באמה, היריעה האחת; מידה אחת, לעשתי עשרה יריעות. ט וחיברת את-חמש היריעות, לבד, ואת-שש היריעות, לבד; וכפלת את-היריעה השישית, אל-מול פני האוהל. י ועשית חמישים לולאות, על שפת היריעה האחת, הקיצונה, בחוברת; וחמישים לולאות, על שפת היריעה, החוברת, השנית. יא ועשית קרסי נחושת, חמישים; והבאת את-הקרסים בלולאות, וחיברת את-האוהל והיה אחד. יב וסרח, העודף, ביריעות, האוהל--חצי היריעה, העודפת, תסרח, על אחורי המשכן. יג והאמה מזה והאמה מזה, בעודף, באורך, יריעות האוהל: יהיה סרוח על-צידי המשכן, מזה ומזה--לכסותו. יד ועשית מכסה לאוהל, עורות אילים מאודמים, ומכסה עורות תחשים, מלמעלה. {פ}

טו ועשית את-הקרשים, למשכן, עצי שיטים, עומדים. טז עשר אמות, אורך הקרש; ואמה וחצי האמה, רוחב הקרש האחד. יז שתי ידות, לקרש האחד--משולבות, אישה אל-אחותה; כן תעשה, לכול קרשי המשכן. יח ועשית את-הקרשים, למשכן, עשרים קרש, לפאת נגבה תימנה. יט וארבעים, אדני-כסף, תעשה, תחת עשרים הקרש: שני אדנים תחת-הקרש האחד, לשתי ידותיו, ושני אדנים תחת-הקרש האחד, לשתי ידותיו. כ ולצלע המשכן השנית, לפאת צפון, עשרים, קרש. כא וארבעים אדניהם, כסף: שני אדנים, תחת הקרש האחד, ושני אדנים, תחת הקרש האחד. כב ולירכתי המשכן, ימה, תעשה, שישה קרשים. כג ושני קרשים תעשה, למקוצעות המשכן--בירכתיים. כד ויהיו תואמים, מלמטה, ויחדיו יהיו תמים על-ראשו, אל-הטבעת האחת; כן יהיה לשניהם, לשני המקצועות יהיו. כה והיו, שמונה קרשים, ואדניהם כסף, שישה עשר אדנים: שני אדנים, תחת הקרש האחד, ושני אדנים, תחת הקרש האחד. כו ועשית בריחים, עצי שיטים, חמישה, לקרשי צלע-המשכן האחד. כז וחמישה בריחים, לקרשי צלע-המשכן השנית; וחמישה בריחים, לקרשי צלע המשכן, לירכתיים, ימה. כח והבריח התיכון, בתוך הקרשים, מבריח, מן-הקצה אל-הקצה. כט ואת-הקרשים תצפה זהב, ואת-טבעותיהם תעשה זהב--בתים, לבריחים; וציפית את-הבריחים, זהב. ל והקמות, את-המשכן: כמשפטו--אשר הוראית, בהר. {ס}

לא ועשית פרוכת, תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש מושזר; מעשה חושב יעשה אותה, כרובים. לב ונתת אותה, על-ארבעה עמודי שיטים, מצופים זהב, וויהם זהב--על-ארבעה, אדני-כסף. לג ונתת את-הפרוכת, תחת הקרסים, והבאת שמה מבית לפרוכת, את ארון העדות; והבדילה הפרוכת, לכם, בין הקודש, ובין קודש הקודשים. לד ונתת, את-הכפורת, על, ארון העדות--בקודש, הקודשים. לה ושמת את-השולחן, מחוץ לפרוכת, ואת-המנורה נוכח השולחן, על צלע המשכן תימנה; והשולחן--תיתן, על-צלע צפון. לו ועשית מסך לפתח האוהל, תכלת וארגמן ותולעת שני ושש מושזר, מעשה, רוקם. לז ועשית למסך, חמישה עמודי שיטים, וציפית אותם זהב, וויהם זהב; ויצקת להם, חמישה אדני נחושת. {ס}