תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ו

א ויאמר יהוה, אל-משה, עתה תראה, אשר אעשה לפרעה: כי ביד חזקה, ישלחם, וביד חזקה, יגרשם מארצו. {ס}

ב וידבר אלוהים, אל-משה; ויאמר אליו, אני יהוה. ג ואירא, אל-אברהם אל-יצחק ואל-יעקוב--באל שדיי; ושמי יהוה, לא נודעתי להם. ד וגם הקימותי את-בריתי איתם, לתת להם את-ארץ כנען--את ארץ מגוריהם, אשר-גרו בה. ה וגם אני שמעתי, את-נאקת בני ישראל, אשר מצריים, מעבידים אותם; ואזכור, את-בריתי. ו לכן אמור לבני-ישראל, אני יהוה, והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצריים, והצלתי אתכם מעבודתם; וגאלתי אתכם בזרוע נטויה, ובשפטים גדולים. ז ולקחתי אתכם לי לעם, והייתי לכם לאלוהים; וידעתם, כי אני יהוה אלוהיכם, המוציא אתכם, מתחת סבלות מצריים. ח והבאתי אתכם, אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקוב; ונתתי אותה לכם מורשה, אני יהוה. ט וידבר משה כן, אל-בני ישראל; ולא שמעו, אל-משה, מקוצר רוח, ומעבודה קשה. {פ}

י וידבר יהוה, אל-משה לאמור. יא בוא דבר, אל-פרעה מלך מצריים; וישלח את-בני-ישראל, מארצו. יב וידבר משה, לפני יהוה לאמור: הן בני-ישראל, לא-שמעו אליי, ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתיים. {פ}

יג וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרון, ויצוום אל-בני ישראל, ואל-פרעה מלך מצריים--להוציא את-בני-ישראל, מארץ מצריים. {ס}

יד אלה, ראשי בית-אבותם: בני ראובן בכור ישראל, חנוך ופלוא חצרון וכרמי--אלה, משפחות ראובן. טו ובני שמעון, ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר, ושאול, בן-הכנענית; אלה, משפחות שמעון. טז ואלה שמות בני-לוי, לתולדותם--גרשון, וקהת ומררי; ושני חיי לוי, שבע ושלושים ומאת שנה. יז בני גרשון לבני ושמעי, למשפחותם. יח ובני קהת--עמרם ויצהר, וחברון ועוזיאל; ושני חיי קהת, שלוש ושלושים ומאת שנה. יט ובני מררי, מחלי ומושי; אלה משפחות הלוי, לתולדותם. כ וייקח עמרם את-יוכבד דודתו, לו לאישה, ותלד לו, את-אהרון ואת-משה; ושני חיי עמרם, שבע ושלושים ומאת שנה. כא ובני, יצהר--קורח ונפג, וזכרי. כב ובני, עוזיאל--מישאל ואלצפן, וסתרי. כג וייקח אהרון את-אלישבע בת-עמינדב, אחות נחשון--לו לאישה; ותלד לו, את-נדב ואת-אביהוא, את-אלעזר, ואת-איתמר. כד ובני קורח, אסיר ואלקנה ואביאסף; אלה, משפחות הקורחי. כה ואלעזר בן-אהרון לקח-לו מבנות פוטיאל, לו לאישה, ותלד לו, את-פינחס; אלה, ראשי אבות הלויים--למשפחותם. כו הוא אהרון, ומשה--אשר אמר יהוה, להם, הוציאו את-בני ישראל מארץ מצריים, על-צבאותם. כז הם, המדברים אל-פרעה מלך-מצריים, להוציא את-בני-ישראל, ממצריים; הוא משה, ואהרון. כח ויהי, ביום דיבר יהוה אל-משה--בארץ מצריים. {ס}

כט וידבר יהוה אל-משה לאמור, אני יהוה; דבר, אל-פרעה מלך מצריים, את כל-אשר אני, דובר אליך. ל ויאמר משה, לפני יהוה: הן אני, ערל שפתיים, ואיך, ישמע אליי פרעה. {פ}