תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק יט

א בחודש, השלישי, לצאת בני־ישראל, מארץ מצריים--ביום הזה, באו מדבר סיניי. ב ויסעו מרפידים, ויבואו מדבר סיניי, ויחנו, במדבר; וייחן־שם ישראל, נגד ההר. ג ומשה עלה, אל־האלוהים; ויקרא אליו יהוה, מן־ההר לאמור, כה תאמר לבית יעקוב, ותגד לבני ישראל. ד אתם ראיתם, אשר עשיתי למצריים; ואשא אתכם על־כנפי נשרים, ואביא אתכם אליי. ה ועתה, אם־שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם, את־בריתי--והייתם לי סגולה מכל־העמים, כי־לי כל־הארץ. ו ואתם תהיו־לי ממלכת כוהנים, וגוי קדוש: אלה, הדברים, אשר תדבר, אל־בני ישראל. ז ויבוא משה, ויקרא לזקני העם; וישם לפניהם, את כל־הדברים האלה, אשר ציווהו, יהוה. ח ויענו כל־העם יחדיו ויאמרו, כול אשר־דיבר יהוה נעשה; וישב משה את־דברי העם, אל־יהוה. ט ויאמר יהוה אל־משה, הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עימך, וגם־בך יאמינו לעולם; ויגד משה את־דברי העם, אל־יהוה. י ויאמר יהוה אל־משה לך אל־העם, וקידשתם היום ומחר; וכיבסו, שמלותם. יא והיו נכונים, ליום השלישי: כי ביום השלישי, יירד יהוה לעיני כל־העם--על־הר סיניי. יב והגבלת את־העם סביב לאמור, הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו: כל־הנוגע בהר, מות יומת. יג לא־תיגע בו יד, כי־סקול ייסקל או־ירה יירה--אם־בהמה אם־איש, לא יחיה; במשוך, היובל, המה, יעלו בהר. יד ויירד משה מן־ההר, אל־העם; ויקדש, את־העם, ויכבסו, שמלותם. טו ויאמר, אל־העם, היו נכונים, לשלושת ימים: אל־תיגשו, אל־אישה. טז ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על־ההר, וקול שופר, חזק מאוד; ויחרד כל־העם, אשר במחנה. יז ויוצא משה את־העם לקראת האלוהים, מן־המחנה; ויתייצבו, בתחתית ההר. יח והר סיניי, עשן כולו, מפני אשר ירד עליו יהוה, באש; ויעל עשנו כעשן הכבשן, ויחרד כל־ההר מאוד. יט ויהי קול השופר, הולך וחזק מאוד; משה ידבר, והאלוהים יעננו בקול. כ ויירד יהוה על־הר סיניי, אל־ראש ההר; ויקרא יהוה למשה אל־ראש ההר, ויעל משה. כא ויאמר יהוה אל־משה, רד העד בעם: פן־יהרסו אל־יהוה לראות, ונפל ממנו רב. כב וגם הכוהנים הניגשים אל־יהוה, יתקדשו: פן־יפרוץ בהם, יהוה. כג ויאמר משה, אל־יהוה, לא־יוכל העם, לעלות אל־הר סיניי: כי־אתה העדות בנו, לאמור, הגבל את־ההר, וקידשתו. כד ויאמר אליו יהוה לך־רד, ועלית אתה ואהרון עימך; והכוהנים והעם, אל־יהרסו לעלות אל־יהוה--פן־יפרוץ־בם. כה ויירד משה, אל־העם; ויאמר, אליהם. {ס}