תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק לו

א ועשה בצלאל ואוהליאב וכול איש חכם-לב, אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה, לדעת לעשות, את-כל-מלאכת עבודת הקודש--לכול אשר-ציווה, יהוה. ב ויקרא משה, אל-בצלאל ואל-אוהליאב, ואל כל-איש חכם-לב, אשר נתן יהוה חכמה בליבו--כול אשר נשאו ליבו, לקורבה אל-המלאכה לעשות אותה. ג ויקחו מלפני משה, את כל-התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבודת הקודש--לעשות אותה; והם הביאו אליו עוד, נדבה--בבוקר בבוקר. ד ויבואו, כל-החכמים, העושים, את כל-מלאכת הקודש--איש-איש ממלאכתו, אשר-המה עושים. ה ויאמרו אל-משה לאמור, מרבים העם להביא, מדי העבודה למלאכה, אשר-ציווה יהוה לעשות אותה. ו ויצו משה, ויעבירו קול במחנה לאמור, איש ואישה אל-יעשו-עוד מלאכה, לתרומת הקודש; וייכלא העם, מהביא. ז והמלאכה, הייתה דיים לכל-המלאכה--לעשות אותה; והותר. {ס}

ח ויעשו כל-חכם-לב בעושי המלאכה, את-המשכן--עשר יריעות: שש מושזר, ותכלת וארגמן ותולעת שני--כרובים מעשה חושב, עשה אותם. ט אורך היריעה האחת, שמונה ועשרים באמה, ורוחב ארבע באמה, היריעה האחת: מידה אחת, לכל-היריעות. י ויחבר את-חמש היריעות, אחת אל-אחת; וחמש יריעות חיבר, אחת אל-אחת. יא ויעש לולאות תכלת, על שפת היריעה האחת, מקצה, במחברת; כן עשה, בשפת היריעה, הקיצונה, במחברת השנית. יב חמישים לולאות, עשה ביריעה האחת, וחמישים לולאות עשה בקצה היריעה, אשר במחברת השנית: מקבילות, הלולאות--אחת, אל-אחת. יג ויעש, חמישים קרסי זהב; ויחבר את-היריעות אחת אל-אחת, בקרסים, ויהי המשכן, אחד. {פ}

יד ויעש יריעות עיזים, לאוהל על-המשכן: עשתי-עשרה יריעות, עשה אותם. טו אורך היריעה האחת, שלושים באמה, וארבע אמות, רוחב היריעה האחת: מידה אחת, לעשתי עשרה יריעות. טז ויחבר את-חמש היריעות, לבד; ואת-שש היריעות, לבד. יז ויעש לולאות חמישים, על שפת היריעה, הקיצונה, במחברת; וחמישים לולאות, עשה על-שפת היריעה, החוברת, השנית. יח ויעש קרסי נחושת, חמישים, לחבר את-האוהל, להיות אחד. יט ויעש מכסה לאוהל, עורות אילים מאודמים, ומכסה עורות תחשים, מלמעלה. {ס}

כ ויעש את-הקרשים, למשכן, עצי שיטים, עומדים. כא עשר אמות, אורך הקרש; ואמה וחצי האמה, רוחב הקרש האחד. כב שתי ידות, לקרש האחד, משולבות, אחת אל-אחת; כן עשה, לכול קרשי המשכן. כג ויעש את-הקרשים, למשכן: עשרים קרשים, לפאת נגב תימנה. כד וארבעים, אדני-כסף--עשה, תחת עשרים הקרשים: שני אדנים תחת-הקרש האחד, לשתי ידותיו, ושני אדנים תחת-הקרש האחד, לשתי ידותיו. כה ולצלע המשכן השנית, לפאת צפון, עשה, עשרים קרשים. כו וארבעים אדניהם, כסף--שני אדנים, תחת הקרש האחד, ושני אדנים, תחת הקרש האחד. כז ולירכתי המשכן, ימה, עשה, שישה קרשים. כח ושני קרשים עשה, למקוצעות המשכן--בירכתיים. כט והיו תואמים, מלמטה, ויחדיו יהיו תמים אל-ראשו, אל-הטבעת האחת; כן עשה לשניהם, לשני המקצועות. ל והיו, שמונה קרשים, ואדניהם כסף, שישה עשר אדנים--שני אדנים שני אדנים, תחת הקרש האחד. לא ויעש בריחי, עצי שיטים--חמישה, לקרשי צלע-המשכן האחת. לב וחמישה בריחים, לקרשי צלע-המשכן השנית; וחמישה בריחים לקרשי המשכן, לירכתיים ימה. לג ויעש, את-הבריח התיכון, לברוח בתוך הקרשים, מן-הקצה אל-הקצה. לד ואת-הקרשים ציפה זהב, ואת-טבעותם עשה זהב--בתים, לבריחים; ויצף את-הבריחים, זהב. לה ויעש, את-הפרוכת, תכלת וארגמן ותולעת שני, ושש מושזר; מעשה חושב עשה אותה, כרובים. לו ויעש לה, ארבעה עמודי שיטים, ויצפם זהב, וויהם זהב; וייצוק להם, ארבעה אדני-כסף. לז ויעש מסך לפתח האוהל, תכלת וארגמן ותולעת שני ושש מושזר, מעשה, רוקם. לח ואת-עמודיו חמישה ואת-וויהם, וציפה ראשיהם וחשוקיהם זהב; ואדניהם חמישה, נחושת. {פ}