תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק לו

א ועשה בצלאל ואוהליאב וכול איש חכם־לב, אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה, לדעת לעשות, את־כל־מלאכת עבודת הקודש--לכול אשר־ציווה, יהוה. ב ויקרא משה, אל־בצלאל ואל־אוהליאב, ואל כל־איש חכם־לב, אשר נתן יהוה חכמה בליבו--כול אשר נשאו ליבו, לקורבה אל־המלאכה לעשות אותה. ג ויקחו מלפני משה, את כל־התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבודת הקודש--לעשות אותה; והם הביאו אליו עוד, נדבה--בבוקר בבוקר. ד ויבואו, כל־החכמים, העושים, את כל־מלאכת הקודש--איש־איש ממלאכתו, אשר־המה עושים. ה ויאמרו אל־משה לאמור, מרבים העם להביא, מדי העבודה למלאכה, אשר־ציווה יהוה לעשות אותה. ו ויצו משה, ויעבירו קול במחנה לאמור, איש ואישה אל־יעשו־עוד מלאכה, לתרומת הקודש; וייכלא העם, מהביא. ז והמלאכה, הייתה דיים לכל־המלאכה--לעשות אותה; והותר. {ס}

ח ויעשו כל־חכם־לב בעושי המלאכה, את־המשכן--עשר יריעות: שש מושזר, ותכלת וארגמן ותולעת שני--כרובים מעשה חושב, עשה אותם. ט אורך היריעה האחת, שמונה ועשרים באמה, ורוחב ארבע באמה, היריעה האחת: מידה אחת, לכל־היריעות. י ויחבר את־חמש היריעות, אחת אל־אחת; וחמש יריעות חיבר, אחת אל־אחת. יא ויעש לולאות תכלת, על שפת היריעה האחת, מקצה, במחברת; כן עשה, בשפת היריעה, הקיצונה, במחברת השנית. יב חמישים לולאות, עשה ביריעה האחת, וחמישים לולאות עשה בקצה היריעה, אשר במחברת השנית: מקבילות, הלולאות--אחת, אל־אחת. יג ויעש, חמישים קרסי זהב; ויחבר את־היריעות אחת אל־אחת, בקרסים, ויהי המשכן, אחד. {פ}

יד ויעש יריעות עיזים, לאוהל על־המשכן: עשתי־עשרה יריעות, עשה אותם. טו אורך היריעה האחת, שלושים באמה, וארבע אמות, רוחב היריעה האחת: מידה אחת, לעשתי עשרה יריעות. טז ויחבר את־חמש היריעות, לבד; ואת־שש היריעות, לבד. יז ויעש לולאות חמישים, על שפת היריעה, הקיצונה, במחברת; וחמישים לולאות, עשה על־שפת היריעה, החוברת, השנית. יח ויעש קרסי נחושת, חמישים, לחבר את־האוהל, להיות אחד. יט ויעש מכסה לאוהל, עורות אילים מאודמים, ומכסה עורות תחשים, מלמעלה. {ס}

כ ויעש את־הקרשים, למשכן, עצי שיטים, עומדים. כא עשר אמות, אורך הקרש; ואמה וחצי האמה, רוחב הקרש האחד. כב שתי ידות, לקרש האחד, משולבות, אחת אל־אחת; כן עשה, לכול קרשי המשכן. כג ויעש את־הקרשים, למשכן: עשרים קרשים, לפאת נגב תימנה. כד וארבעים, אדני־כסף--עשה, תחת עשרים הקרשים: שני אדנים תחת־הקרש האחד, לשתי ידותיו, ושני אדנים תחת־הקרש האחד, לשתי ידותיו. כה ולצלע המשכן השנית, לפאת צפון, עשה, עשרים קרשים. כו וארבעים אדניהם, כסף--שני אדנים, תחת הקרש האחד, ושני אדנים, תחת הקרש האחד. כז ולירכתי המשכן, ימה, עשה, שישה קרשים. כח ושני קרשים עשה, למקוצעות המשכן--בירכתיים. כט והיו תואמים, מלמטה, ויחדיו יהיו תמים אל־ראשו, אל־הטבעת האחת; כן עשה לשניהם, לשני המקצועות. ל והיו, שמונה קרשים, ואדניהם כסף, שישה עשר אדנים--שני אדנים שני אדנים, תחת הקרש האחד. לא ויעש בריחי, עצי שיטים--חמישה, לקרשי צלע־המשכן האחת. לב וחמישה בריחים, לקרשי צלע־המשכן השנית; וחמישה בריחים לקרשי המשכן, לירכתיים ימה. לג ויעש, את־הבריח התיכון, לברוח בתוך הקרשים, מן־הקצה אל־הקצה. לד ואת־הקרשים ציפה זהב, ואת־טבעותם עשה זהב--בתים, לבריחים; ויצף את־הבריחים, זהב. לה ויעש, את־הפרוכת, תכלת וארגמן ותולעת שני, ושש מושזר; מעשה חושב עשה אותה, כרובים. לו ויעש לה, ארבעה עמודי שיטים, ויצפם זהב, וויהם זהב; וייצוק להם, ארבעה אדני־כסף. לז ויעש מסך לפתח האוהל, תכלת וארגמן ותולעת שני ושש מושזר, מעשה, רוקם. לח ואת־עמודיו חמישה ואת־וויהם, וציפה ראשיהם וחשוקיהם זהב; ואדניהם חמישה, נחושת. {פ}