תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כ

א וידבר אלוהים, את כל־הדברים האלה לאמור. {ס}

ב * אנוכי יהוה אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים: לא־יהיה לך אלוהים אחרים, על־פניי. ג לא־תעשה לך פסל, וכל־תמונה, אשר בשמיים ממעל, ואשר בארץ מתחת--ואשר במים, מתחת לארץ. ד לא־תשתחווה להם, ולא תועבדם: כי אנוכי יהוה אלוהיך, אל קנא--פוקד עוון אבות על־בנים על־שילשים ועל־ריבעים, לשונאיי. ה ועושה חסד, לאלפים--לאוהביי, ולשומרי מצוותיי. {ס}

ו לא תישא את־שם־יהוה אלוהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר־יישא את־שמו לשוא. {פ}

ז זכור את־יום השבת, לקדשו. ח ששת ימים תעבוד, ועשית כל־מלאכתך. ט ויום, השביעי--שבת, ליהוה אלוהיך: לא־תעשה כל־מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך, וגרך, אשר בשעריך. י כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמיים ואת־הארץ, את־הים ואת־כל־אשר־בם, וינח, ביום השביעי; על־כן, בירך יהוה את־יום השבת--ויקדשהו. {ס}

יא כבד את־אביך, ואת־אימך--למען, יאריכון ימיך, על האדמה, אשר־יהוה אלוהיך נותן לך. {ס}

יב לא תרצח, {ס} לא תנאף; {ס} לא תגנוב, {ס} לא־תענה בריעך עד שקר. {ס}

יג לא תחמוד, בית ריעך; {ס} לא־תחמוד אשת ריעך, ועבדו ואמתו ושורו וחמורו, וכול, אשר לריעך. {פ}

יד וכל־העם רואים את־הקולות ואת־הלפידים, ואת קול השופר, ואת־ההר, עשן; וירא העם וינועו, ויעמדו מרחוק. טו ויאמרו, אל־משה, דבר־אתה עימנו, ונשמעה; ואל־ידבר עימנו אלוהים, פן־נמות. טז ויאמר משה אל־העם, אל־תיראו, כי לבעבור נסות אתכם, בא האלוהים; ובעבור, תהיה יראתו על־פניכם--לבלתי תחטאו. יז ויעמוד העם, מרחוק; ומשה ניגש אל־הערפל, אשר־שם האלוהים. {ס}

יח ויאמר יהוה אל־משה, כה תאמר אל־בני ישראל: אתם ראיתם--כי מן־השמיים, דיברתי עימכם. יט לא תעשון, איתי: אלוהי כסף ואלוהי זהב, לא תעשו לכם. כ מזבח אדמה, תעשה־לי, וזבחת עליו את־עולותיך ואת־שלמיך, את־צאנך ואת־בקרך; בכל־המקום אשר אזכיר את־שמי, אבוא אליך ובירכתיך. כא ואם־מזבח אבנים תעשה־לי, לא־תבנה אתהן גזית: כי חרבך הנפת עליה, ותחללהא. כב ולא־תעלה במעלות, על־מזבחי: אשר לא־תיגלה ערוותך, עליו. {פ}