תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק כה

א וידבר יהוה, אל־משה לאמור. ב דבר אל־בני ישראל, ויקחו־לי תרומה: מאת כל־איש אשר יידבנו ליבו, תקחו את־תרומתי. ג וזאת, התרומה, אשר תקחו, מאיתם: זהב וכסף, ונחושת. ד ותכלת וארגמן ותולעת שני, ושש ועיזים. ה ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים, ועצי שיטים. ו שמן, למאור; בשמים לשמן המשחה, ולקטורת הסמים. ז אבני־שוהם, ואבני מילואים, לאיפוד, ולחושן. ח ועשו לי, מקדש; ושכנתי, בתוכם. ט ככול, אשר אני מראה אותך, את תבנית המשכן, ואת תבנית כל־כליו; וכן, תעשו. {ס}

י ועשו ארון, עצי שיטים: אמתיים וחצי אורכו, ואמה וחצי רוחבו, ואמה וחצי, קומתו. יא וציפית אותו זהב טהור, מבית ומחוץ תצפנו; ועשית עליו זר זהב, סביב. יב ויצקת לו, ארבע טבעות זהב, ונתת, על ארבע פעמותיו; ושתי טבעות, על־צלעו האחת, ושתי טבעות, על־צלעו השנית. יג ועשית בדי, עצי שיטים; וציפית אותם, זהב. יד והבאת את־הבדים בטבעות, על צלעות הארון, לשאת את־הארון, בהם. טו בטבעות, הארון, יהיו, הבדים: לא יסורו, ממנו. טז ונתת, אל־הארון--את, העדות, אשר אתן, אליך. יז ועשית כפורת, זהב טהור: אמתיים וחצי אורכה, ואמה וחצי רוחבה. יח ועשית שניים כרובים, זהב; מקשה תעשה אותם, משני קצות הכפורת. יט ועשה כרוב אחד מקצה, מזה, וכרוב־אחד מקצה, מזה; מן־הכפורת תעשו את־הכרובים, על־שני קצותיו. כ והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה, סוככים בכנפיהם על־הכפורת, ופניהם, איש אל־אחיו; אל־הכפורת--יהיו, פני הכרובים. כא ונתת את־הכפורת על־הארון, מלמעלה; ואל־הארון--תיתן את־העדות, אשר אתן אליך. כב ונועדתי לך, שם, ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים, אשר על־ארון העדות--את כל־אשר אצווה אותך, אל־בני ישראל. {פ}

כג ועשית שולחן, עצי שיטים: אמתיים אורכו ואמה רוחבו, ואמה וחצי קומתו. כד וציפית אותו, זהב טהור; ועשית לו זר זהב, סביב. כה ועשית לו מסגרת טופח, סביב; ועשית זר־זהב למסגרתו, סביב. כו ועשית לו, ארבע טבעות זהב; ונתת, את־הטבעות, על ארבע הפיאות, אשר לארבע רגליו. כז לעומת, המסגרת, תהיינה, הטבעות--לבתים לבדים, לשאת את־השולחן. כח ועשית את־הבדים עצי שיטים, וציפית אותם זהב; ונישא־בם, את־השולחן. כט ועשית קערותיו וכפותיו, וקשותיו ומנקייותיו, אשר יוסך, בהן; זהב טהור, תעשה אותם. ל ונתת על־השולחן לחם פנים, לפניי תמיד. {פ}

לא ועשית מנורת, זהב טהור; מקשה תיעשה המנורה, ירכה וקנה, גביעיה כפתוריה ופרחיה, ממנה יהיו. לב ושישה קנים, יוצאים מצידיה: שלושה קני מנורה, מצידה האחד, ושלושה קני מנורה, מצידה השני. לג שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד, כפתור ופרח, ושלושה גביעים משוקדים בקנה האחד, כפתור ופרח; כן לששת הקנים, היוצאים מן־המנורה. לד ובמנורה, ארבעה גביעים: משוקדים--כפתוריה, ופרחיה. לה וכפתור תחת שני הקנים ממנה, וכפתור תחת שני הקנים ממנה, וכפתור, תחת־שני הקנים ממנה--לששת, הקנים, היוצאים, מן־המנורה. לו כפתוריהם וקנותם, ממנה יהיו; כולה מקשה אחת, זהב טהור. לז ועשית את־נרותיה, שבעה; והעלה, את־נרותיה, והאיר, על־עבר פניה. לח ומלקחיה ומחתותיה, זהב טהור. לט כיכר זהב טהור, יעשה אותה--את כל־הכלים, האלה. מ וראה, ועשה: בתבניתם--אשר־אתה מוראה, בהר. {ס}