תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ז

א ויאמר יהוה אל-משה, ראה נתתיך אלוהים לפרעה; ואהרון אחיך, יהיה נביאך. ב אתה תדבר, את כל-אשר אצווך; ואהרון אחיך ידבר אל-פרעה, ושילח את-בני-ישראל מארצו. ג ואני אקשה, את-לב פרעה; והרביתי את-אותותיי ואת-מופתיי, בארץ מצריים. ד ולא-ישמע אליכם פרעה, ונתתי את-ידי במצריים; והוצאתי את-צבאותיי את-עמי בני-ישראל, מארץ מצריים, בשפטים, גדולים. ה וידעו מצריים כי-אני יהוה, בנטותי את-ידי על-מצריים; והוצאתי את-בני-ישראל, מתוכם. ו ויעש משה, ואהרון--כאשר ציווה יהוה אותם, כן עשו. ז ומשה, בן-שמונים שנה, ואהרון, בן-שלוש ושמונים שנה--בדברם, אל-פרעה. {פ}

ח ויאמר יהוה, אל-משה ואל-אהרון לאמור. ט כי ידבר אליכם פרעה לאמור, תנו לכם מופת; ואמרת אל-אהרון, קח את-מטך והשלך לפני-פרעה--יהי לתנין. י ויבוא משה ואהרון, אל-פרעה, ויעשו כן, כאשר ציווה יהוה; וישלך אהרון את-מטהו, לפני פרעה ולפני עבדיו--ויהי לתנין. יא ויקרא, גם-פרעה, לחכמים, ולמכשפים; ויעשו גם-הם חרטומי מצריים, בלהטיהם--כן. יב וישליכו איש מטהו, ויהיו לתנינים; ויבלע מטה-אהרון, את-מטותם. יג ויחזק לב פרעה, ולא שמע אליהם: כאשר, דיבר יהוה. {ס}

יד ויאמר יהוה אל-משה, כבד לב פרעה; מיאן, לשלח העם. טו לך אל-פרעה בבוקר, הנה יוצא המימה, וניצבת לקראתו, על-שפת היאור; והמטה אשר-נהפך לנחש, תיקח בידך. טז ואמרת אליו, יהוה אלוהי העברים שלחני אליך לאמור, שלח את-עמי, ויעבדוני במדבר; והנה לא-שמעת, עד-כה. יז כה, אמר יהוה, בזאת תדע, כי אני יהוה: הנה אנוכי מכה במטה אשר-בידי, על-המים אשר ביאור--ונהפכו לדם. יח והדגה אשר-ביאור תמות, ובאש היאור; ונלאו מצריים, לשתות מים מן-היאור. {ס}

יט ויאמר יהוה אל-משה, אמור אל-אהרון קח מטך ונטה-ידך על-מימי מצריים על-נהרותם על-יאוריהם ועל-אגמיהם ועל כל-מקוה מימיהם--ויהיו-דם; והיה דם בכל-ארץ מצריים, ובעצים ובאבנים. כ ויעשו-כן משה ואהרון כאשר ציווה יהוה, וירם במטה ויך את-המים אשר ביאור, לעיני פרעה, ולעיני עבדיו; וייהפכו כל-המים אשר-ביאור, לדם. כא והדגה אשר-ביאור מתה, ויבאש היאור, ולא-יכלו מצריים, לשתות מים מן-היאור; ויהי הדם, בכל-ארץ מצריים. כב ויעשו-כן חרטומי מצריים, בלטיהם; ויחזק לב-פרעה ולא-שמע אליהם, כאשר דיבר יהוה. כג וייפן פרעה, ויבוא אל-ביתו; ולא-שת ליבו, גם-לזאת. כד ויחפרו כל-מצריים סביבות היאור, מים לשתות: כי לא יכלו לשתות, ממימי היאור. כה ויימלא, שבעת ימים, אחרי הכות-יהוה, את-היאור. {פ}

כו ויאמר יהוה אל-משה, בוא אל-פרעה; ואמרת אליו, כה אמר יהוה, שלח את-עמי, ויעבדוני. כז ואם-מאן אתה, לשלח: הנה אנוכי, נוגף את-כל-גבולך--בצפרדעים. כח ושרץ היאור, צפרדעים, ועלו ובאו בביתך, ובחדר משכבך ועל-מיטתך; ובבית עבדיך ובעמך, ובתנוריך ובמשארותיך. כט ובך ובעמך, ובכל-עבדיך--יעלו, הצפרדעים.