תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
א ויאמר יהוה אל־משה, ראה נתתיך אלוהים לפרעה; ואהרון אחיך, יהיה נביאך. ב אתה תדבר, את כל־אשר אצווך; ואהרון אחיך ידבר אל־פרעה, ושילח את־בני־ישראל מארצו. ג ואני אקשה, את־לב פרעה; והרביתי את־אותותיי ואת־מופתיי, בארץ מצריים. ד ולא־ישמע אליכם פרעה, ונתתי את־ידי במצריים; והוצאתי את־צבאותיי את־עמי בני־ישראל, מארץ מצריים, בשפטים, גדולים. ה וידעו מצריים כי־אני יהוה, בנטותי את־ידי על־מצריים; והוצאתי את־בני־ישראל, מתוכם. ו ויעש משה, ואהרון--כאשר ציווה יהוה אותם, כן עשו. ז ומשה, בן־שמונים שנה, ואהרון, בן־שלוש ושמונים שנה--בדברם, אל־פרעה. {פ}
ח ויאמר יהוה, אל־משה ואל־אהרון לאמור. ט כי ידבר אליכם פרעה לאמור, תנו לכם מופת; ואמרת אל־אהרון, קח את־מטך והשלך לפני־פרעה--יהי לתנין. י ויבוא משה ואהרון, אל־פרעה, ויעשו כן, כאשר ציווה יהוה; וישלך אהרון את־מטהו, לפני פרעה ולפני עבדיו--ויהי לתנין. יא ויקרא, גם־פרעה, לחכמים, ולמכשפים; ויעשו גם־הם חרטומי מצריים, בלהטיהם--כן. יב וישליכו איש מטהו, ויהיו לתנינים; ויבלע מטה־אהרון, את־מטותם. יג ויחזק לב פרעה, ולא שמע אליהם: כאשר, דיבר יהוה. {ס}
יד ויאמר יהוה אל־משה, כבד לב פרעה; מיאן, לשלח העם. טו לך אל־פרעה בבוקר, הנה יוצא המימה, וניצבת לקראתו, על־שפת היאור; והמטה אשר־נהפך לנחש, תיקח בידך. טז ואמרת אליו, יהוה אלוהי העברים שלחני אליך לאמור, שלח את־עמי, ויעבדוני במדבר; והנה לא־שמעת, עד־כה. יז כה, אמר יהוה, בזאת תדע, כי אני יהוה: הנה אנוכי מכה במטה אשר־בידי, על־המים אשר ביאור--ונהפכו לדם. יח והדגה אשר־ביאור תמות, ובאש היאור; ונלאו מצריים, לשתות מים מן־היאור. {ס}
יט ויאמר יהוה אל־משה, אמור אל־אהרון קח מטך ונטה־ידך על־מימי מצריים על־נהרותם על־יאוריהם ועל־אגמיהם ועל כל־מקוה מימיהם--ויהיו־דם; והיה דם בכל־ארץ מצריים, ובעצים ובאבנים. כ ויעשו־כן משה ואהרון כאשר ציווה יהוה, וירם במטה ויך את־המים אשר ביאור, לעיני פרעה, ולעיני עבדיו; וייהפכו כל־המים אשר־ביאור, לדם. כא והדגה אשר־ביאור מתה, ויבאש היאור, ולא־יכלו מצריים, לשתות מים מן־היאור; ויהי הדם, בכל־ארץ מצריים. כב ויעשו־כן חרטומי מצריים, בלטיהם; ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אליהם, כאשר דיבר יהוה. כג וייפן פרעה, ויבוא אל־ביתו; ולא־שת ליבו, גם־לזאת. כד ויחפרו כל־מצריים סביבות היאור, מים לשתות: כי לא יכלו לשתות, ממימי היאור. כה ויימלא, שבעת ימים, אחרי הכות־יהוה, את־היאור. {פ}
כו ויאמר יהוה אל־משה, בוא אל־פרעה; ואמרת אליו, כה אמר יהוה, שלח את־עמי, ויעבדוני. כז ואם־מאן אתה, לשלח: הנה אנוכי, נוגף את־כל־גבולך--בצפרדעים. כח ושרץ היאור, צפרדעים, ועלו ובאו בביתך, ובחדר משכבך ועל־מיטתך; ובבית עבדיך ובעמך, ובתנוריך ובמשארותיך. כט ובך ובעמך, ובכל־עבדיך--יעלו, הצפרדעים.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ