תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כד

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  ב צו את-בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור:  להעלת נר, תמיד.  ג מחוץ לפרכת העדת באהל מועד, יערך אתו אהרן מערב עד-בקר לפני יהוה--תמיד:  חקת עולם, לדרתיכם.  ד על המנרה הטהרה, יערך את-הנרות, לפני יהוה, תמיד.  {פ}

ה ולקחת סלת--ואפית אתה, שתים עשרה חלות; שני, עשרנים, יהיה, החלה האחת.  ו ושמת אותם שתים מערכות, שש המערכת, על השלחן הטהר, לפני יהוה.  ז ונתת על-המערכת, לבנה זכה; והיתה ללחם לאזכרה, אשה ליהוה.  ח ביום השבת ביום השבת, יערכנו לפני יהוה--תמיד:  מאת בני-ישראל, ברית עולם.  ט והיתה לאהרן ולבניו, ואכלהו במקום קדש:  כי קדש קדשים הוא לו, מאשי יהוה--חק-עולם.  {ס}

י ויצא, בן-אשה ישראלית, והוא בן-איש מצרי, בתוך בני ישראל; וינצו, במחנה, בן הישראלית, ואיש הישראלי.  יא ויקב בן-האשה הישראלית את-השם, ויקלל, ויביאו אתו, אל-משה; ושם אמו שלמית בת-דברי, למטה-דן.  יב ויניחהו, במשמר, לפרש להם, על-פי יהוה.  {פ}

יג וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  יד הוצא את-המקלל, אל-מחוץ למחנה, וסמכו כל-השמעים את-ידיהם, על-ראשו; ורגמו אתו, כל-העדה.  טו ואל-בני ישראל, תדבר לאמר:  איש איש כי-יקלל אלהיו, ונשא חטאו.  טז ונקב שם-יהוה מות יומת, רגום ירגמו-בו כל-העדה:  כגר, כאזרח--בנקבו-שם, יומת.  יז ואיש, כי יכה כל-נפש אדם--מות, יומת.  יח ומכה נפש-בהמה, ישלמנה--נפש, תחת נפש.  יט ואיש, כי-יתן מום בעמיתו--כאשר עשה, כן יעשה לו.  כ שבר, תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן--כאשר יתן מום באדם, כן ינתן בו.  כא ומכה בהמה, ישלמנה; ומכה אדם, יומת.  כב משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה:  כי אני יהוה, אלהיכם.  כג וידבר משה, אל-בני ישראל, ויוציאו את-המקלל אל-מחוץ למחנה, וירגמו אתו אבן; ובני-ישראל עשו, כאשר צוה יהוה את-משה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז