תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ב דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם, מועדי יהוה, אשר-תקראו אתם מקראי קדש--אלה הם, מועדי. ג ששת ימים, תעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון מקרא-קדש, כל-מלאכה לא תעשו: שבת הוא ליהוה, בכל מושבתיכם. {פ}
ד אלה מועדי יהוה, מקראי קדש, אשר-תקראו אתם, במועדם. ה בחדש הראשון, בארבעה עשר לחדש--בין הערבים: פסח, ליהוה. ו ובחמשה עשר יום לחדש הזה, חג המצות ליהוה: שבעת ימים, מצות תאכלו. ז ביום, הראשון, מקרא-קדש, יהיה לכם; כל-מלאכת עבדה, לא תעשו. ח והקרבתם אשה ליהוה, שבעת ימים; ביום השביעי מקרא-קדש, כל-מלאכת עבדה לא תעשו. {פ}
ט וידבר יהוה, אל-משה לאמר. י דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם, כי-תבאו אל-הארץ אשר אני נתן לכם, וקצרתם את-קצירה--והבאתם את-עמר ראשית קצירכם, אל-הכהן. יא והניף את-העמר לפני יהוה, לרצנכם; ממחרת, השבת, יניפנו, הכהן. יב ועשיתם, ביום הניפכם את-העמר, כבש תמים בן-שנתו לעלה, ליהוה. יג ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן, אשה ליהוה--ריח ניחח; ונסכה יין, רביעת ההין. יד ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו, עד-עצם היום הזה--עד הביאכם, את-קרבן אלהיכם: חקת עולם לדרתיכם, בכל משבתיכם. {ס}
טו וספרתם לכם, ממחרת השבת, מיום הביאכם, את-עמר התנופה: שבע שבתות, תמימת תהיינה. טז עד ממחרת השבת השביעת, תספרו חמשים יום; והקרבתם מנחה חדשה, ליהוה. יז ממושבתיכם תביאו לחם תנופה, שתים שני עשרנים--סלת תהיינה, חמץ תאפינה: בכורים, ליהוה. יח והקרבתם על-הלחם, שבעת כבשים תמימם בני שנה, ופר בן-בקר אחד, ואילם שנים: יהיו עלה, ליהוה, ומנחתם ונסכיהם, אשה ריח-ניחח ליהוה. יט ועשיתם שעיר-עזים אחד, לחטאת; ושני כבשים בני שנה, לזבח שלמים. כ והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה, לפני יהוה, על-שני, כבשים; קדש יהיו ליהוה, לכהן. כא וקראתם בעצם היום הזה, מקרא-קדש יהיה לכם--כל-מלאכת עבדה, לא תעשו: חקת עולם בכל-מושבתיכם, לדרתיכם. כב ובקצרכם את-קציר ארצכם, לא-תכלה פאת שדך בקצרך, ולקט קצירך, לא תלקט; לעני ולגר תעזב אתם, אני יהוה אלהיכם. {פ}
כג וידבר יהוה, אל-משה לאמר. כד דבר אל-בני ישראל, לאמר: בחדש השביעי באחד לחדש, יהיה לכם שבתון--זכרון תרועה, מקרא-קדש. כה כל-מלאכת עבדה, לא תעשו; והקרבתם אשה, ליהוה. {ס}
כו וידבר יהוה, אל-משה לאמר. כז אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא, מקרא-קדש יהיה לכם, ועניתם, את-נפשתיכם; והקרבתם אשה, ליהוה. כח וכל-מלאכה לא תעשו, בעצם היום הזה: כי יום כפרים, הוא, לכפר עליכם, לפני יהוה אלהיכם. כט כי כל-הנפש אשר לא-תענה, בעצם היום הזה--ונכרתה, מעמיה. ל וכל-הנפש, אשר תעשה כל-מלאכה, בעצם, היום הזה--והאבדתי את-הנפש ההוא, מקרב עמה. לא כל-מלאכה, לא תעשו: חקת עולם לדרתיכם, בכל משבתיכם. לב שבת שבתון הוא לכם, ועניתם את-נפשתיכם; בתשעה לחדש, בערב--מערב עד-ערב, תשבתו שבתכם. {פ}
לג וידבר יהוה, אל-משה לאמר. לד דבר אל-בני ישראל, לאמר: בחמשה עשר יום, לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים, ליהוה. לה ביום הראשון, מקרא-קדש; כל-מלאכת עבדה, לא תעשו. לו שבעת ימים, תקריבו אשה ליהוה; ביום השמיני מקרא-קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה, עצרת הוא--כל-מלאכת עבדה, לא תעשו. לז אלה מועדי יהוה, אשר-תקראו אתם מקראי קדש: להקריב אשה ליהוה, עלה ומנחה זבח ונסכים--דבר-יום ביומו. לח מלבד, שבתת יהוה; ומלבד מתנותיכם, ומלבד כל-נדריכם ומלבד כל-נדבתיכם, אשר תתנו, ליהוה. לט אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי, באספכם את-תבואת הארץ, תחגו את-חג-יהוה, שבעת ימים; ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון. מ ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפת תמרים, וענף עץ-עבת, וערבי-נחל; ושמחתם, לפני יהוה אלהיכם--שבעת ימים. מא וחגתם אתו חג ליהוה, שבעת ימים בשנה: חקת עולם לדרתיכם, בחדש השביעי תחגו אתו. מב בסכת תשבו, שבעת ימים; כל-האזרח, בישראל, ישבו, בסכת. מג למען, ידעו דרתיכם, כי בסכות הושבתי את-בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים: אני, יהוה אלהיכם. מד וידבר משה, את-מעדי יהוה, אל-בני, ישראל. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז