תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כו

א לא-תעשו לכם אלילם, ופסל ומצבה לא-תקימו לכם, ואבן משכית לא תתנו בארצכם, להשתחות עליה:  כי אני יהוה, אלהיכם.  ב את-שבתתי תשמרו, ומקדשי תיראו:  אני, יהוה.  {פ}

ג אם-בחקתי, תלכו; ואת-מצותי תשמרו, ועשיתם אתם.  ד ונתתי גשמיכם, בעתם; ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו.  ה והשיג לכם דיש את-בציר, ובציר ישיג את-זרע; ואכלתם לחמכם לשבע, וישבתם לבטח בארצכם.  ו ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד; והשבתי חיה רעה, מן-הארץ, וחרב, לא-תעבר בארצכם.  ז ורדפתם, את-איביכם; ונפלו לפניכם, לחרב.  ח ורדפו מכם חמשה מאה, ומאה מכם רבבה ירדפו; ונפלו איביכם לפניכם, לחרב.  ט ופניתי אליכם--והפריתי אתכם, והרביתי אתכם; והקימתי את-בריתי, אתכם.  י ואכלתם ישן, נושן; וישן, מפני חדש תוציאו.  יא ונתתי משכני, בתוככם; ולא-תגעל נפשי, אתכם.  יב והתהלכתי, בתוככם, והייתי לכם, לאלהים; ואתם, תהיו-לי לעם.  יג אני יהוה אלהיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, מהית להם, עבדים; ואשבר מטת עלכם, ואולך אתכם קוממיות.  {פ}

יד ואם-לא תשמעו, לי; ולא תעשו, את כל-המצות האלה.  טו ואם-בחקתי תמאסו, ואם את-משפטי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את-כל-מצותי, להפרכם את-בריתי.  טז אף-אני אעשה-זאת לכם, והפקדתי עליכם בהלה את-השחפת ואת-הקדחת, מכלות עינים, ומדיבת נפש; וזרעתם לריק זרעכם, ואכלהו איביכם.  יז ונתתי פני בכם, ונגפתם לפני איביכם; ורדו בכם שנאיכם, ונסתם ואין-רדף אתכם.  יח ואם-עד-אלה--לא תשמעו, לי:  ויספתי ליסרה אתכם, שבע על-חטאתיכם.  יט ושברתי, את-גאון עזכם; ונתתי את-שמיכם כברזל, ואת-ארצכם כנחשה.  כ ותם לריק, כחכם; ולא-תתן ארצכם, את-יבולה, ועץ הארץ, לא יתן פריו.  כא ואם-תלכו עמי קרי, ולא תאבו לשמע לי--ויספתי עליכם מכה, שבע כחטאתיכם.  כב והשלחתי בכם את-חית השדה, ושכלה אתכם, והכריתה את-בהמתכם, והמעיטה אתכם; ונשמו, דרכיכם.  כג ואם-באלה--לא תוסרו, לי; והלכתם עמי, קרי.  כד והלכתי אף-אני עמכם, בקרי; והכיתי אתכם גם-אני, שבע על-חטאתיכם.  כה והבאתי עליכם חרב, נקמת נקם-ברית, ונאספתם, אל-עריכם; ושלחתי דבר בתוככם, ונתתם ביד-אויב.  כו בשברי לכם, מטה-לחם, ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד, והשיבו לחמכם במשקל; ואכלתם, ולא תשבעו.  {ס}

כז ואם-בזאת--לא תשמעו, לי; והלכתם עמי, בקרי.  כח והלכתי עמכם, בחמת-קרי; ויסרתי אתכם אף-אני, שבע על-חטאתיכם.  כט ואכלתם, בשר בניכם; ובשר בנתיכם, תאכלו.  ל והשמדתי את-במתיכם, והכרתי את-חמניכם, ונתתי את-פגריכם, על-פגרי גלוליכם; וגעלה נפשי, אתכם.  לא ונתתי את-עריכם חרבה, והשמותי את-מקדשיכם; ולא אריח, בריח ניחחכם.  לב והשמתי אני, את-הארץ; ושממו עליה איביכם, הישבים בה.  לג ואתכם אזרה בגוים, והריקתי אחריכם חרב; והיתה ארצכם שממה, ועריכם יהיו חרבה.  לד אז תרצה הארץ את-שבתתיה, כל ימי השמה, ואתם, בארץ איביכם; אז תשבת הארץ, והרצת את-שבתתיה.  לה כל-ימי השמה, תשבת, את אשר לא-שבתה בשבתתיכם, בשבתכם עליה.  לו והנשארים בכם--והבאתי מרך בלבבם, בארצת איביהם; ורדף אתם, קול עלה נדף, ונסו מנסת-חרב ונפלו, ואין רדף.  לז וכשלו איש-באחיו כמפני-חרב, ורדף אין; ולא-תהיה לכם תקומה, לפני איביכם.  לח ואבדתם, בגוים; ואכלה אתכם, ארץ איביכם.  לט והנשארים בכם, ימקו בעונם, בארצת, איביכם; ואף בעונת אבתם, אתם ימקו.  מ והתודו את-עונם ואת-עון אבתם, במעלם אשר מעלו-בי, ואף, אשר-הלכו עמי בקרי.  מא אף-אני, אלך עמם בקרי, והבאתי אתם, בארץ איביהם; או-אז יכנע, לבבם הערל, ואז, ירצו את-עונם.  מב וזכרתי, את-בריתי יעקוב; ואף את-בריתי יצחק ואף את-בריתי אברהם, אזכר--והארץ אזכר.  מג והארץ תעזב מהם ותרץ את-שבתתיה, בהשמה מהם, והם, ירצו את-עונם; יען וביען--במשפטי מאסו, ואת-חקתי געלה נפשם.  מד ואף-גם-זאת בהיותם בארץ איביהם, לא-מאסתים ולא-געלתים לכלתם--להפר בריתי, אתם:  כי אני יהוה, אלהיהם.  מה וזכרתי להם, ברית ראשנים:  אשר הוצאתי-אתם מארץ מצרים לעיני הגוים, להיות להם לאלהים--אני יהוה.  מו אלה החקים והמשפטים, והתורת, אשר נתן יהוה, בינו ובין בני ישראל--בהר סיני, ביד-משה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז