תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק יט

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  ב דבר אל-כל-עדת בני-ישראל, ואמרת אלהם--קדשים תהיו:  כי קדוש, אני יהוה אלהיכם.  ג איש אמו ואביו תיראו, ואת-שבתתי תשמרו:  אני, יהוה אלהיכם.  ד אל-תפנו, אל-האלילם, ואלהי מסכה, לא תעשו לכם:  אני, יהוה אלהיכם.  ה וכי תזבחו זבח שלמים, ליהוה--לרצנכם, תזבחהו.  ו ביום זבחכם יאכל, וממחרת; והנותר עד-יום השלישי, באש ישרף.  ז ואם האכל יאכל, ביום השלישי--פגול הוא, לא ירצה.  ח ואכליו עונו ישא, כי-את-קדש יהוה חלל; ונכרתה הנפש ההוא, מעמיה.  ט ובקצרכם את-קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך לקצר; ולקט קצירך, לא תלקט.  י וכרמך לא תעולל, ופרט כרמך לא תלקט:  לעני ולגר תעזב אתם, אני יהוה אלהיכם.  יא לא, תגנבו; ולא-תכחשו ולא-תשקרו, איש בעמיתו.  יב ולא-תשבעו בשמי, לשקר:  וחללת את-שם אלהיך, אני יהוה.  יג לא-תעשק את-רעך, ולא תגזל; לא-תלין פעלת שכיר, אתך--עד-בקר.  יד לא-תקלל חרש--ולפני עור, לא תתן מכשל; ויראת מאלהיך, אני יהוה.  טו לא-תעשו עול, במשפט--לא-תשא פני-דל, ולא תהדר פני גדול:  בצדק, תשפט עמיתך.  טז לא-תלך רכיל בעמיך, לא תעמד על-דם רעך:  אני, יהוה.  יז לא-תשנא את-אחיך, בלבבך; הוכח תוכיח את-עמיתך, ולא-תשא עליו חטא.  יח לא-תקם ולא-תטר את-בני עמך, ואהבת לרעך כמוך:  אני, יהוה.  יט את-חקתי, תשמרו--בהמתך לא-תרביע כלאים, שדך לא-תזרע כלאים; ובגד כלאים שעטנז, לא יעלה עליך.  כ ואיש כי-ישכב את-אשה שכבת-זרע, והוא שפחה נחרפת לאיש, והפדה לא נפדתה, או חפשה לא נתן-לה--בקרת תהיה לא יומתו, כי-לא חפשה.  כא והביא את-אשמו ליהוה, אל-פתח אהל מועד--איל, אשם.  כב וכפר עליו הכהן באיל האשם, לפני יהוה, על-חטאתו, אשר חטא; ונסלח לו, מחטאתו אשר חטא.  {פ}

כג וכי-תבאו אל-הארץ, ונטעתם כל-עץ מאכל--וערלתם ערלתו, את-פריו; שלש שנים, יהיה לכם ערלים--לא יאכל.  כד ובשנה, הרביעת, יהיה, כל-פריו--קדש הלולים, ליהוה.  כה ובשנה החמישת, תאכלו את-פריו, להוסיף לכם, תבואתו:  אני, יהוה אלהיכם.  כו לא תאכלו, על-הדם; לא תנחשו, ולא תעוננו.  כז לא תקפו, פאת ראשכם; ולא תשחית, את פאת זקנך.  כח ושרט לנפש, לא תתנו בבשרכם, וכתבת קעקע, לא תתנו בכם:  אני, יהוה.  כט אל-תחלל את-בתך, להזנותה; ולא-תזנה הארץ, ומלאה הארץ זמה.  ל את-שבתתי תשמרו, ומקדשי תיראו:  אני, יהוה.  לא אל-תפנו אל-האבת ואל-הידענים, אל-תבקשו לטמאה בהם:  אני, יהוה אלהיכם.  לב מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן; ויראת מאלהיך, אני יהוה.  {ס}

לג וכי-יגור אתך גר, בארצכם--לא תונו, אתו.  לד כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם, ואהבת לו כמוך--כי-גרים הייתם, בארץ מצרים:  אני, יהוה אלהיכם.  לה לא-תעשו עול, במשפט, במדה, במשקל ובמשורה.  לו מאזני צדק אבני-צדק, איפת צדק והין צדק--יהיה לכם:  אני יהוה אלהיכם, אשר-הוצאתי אתכם מארץ מצרים.  לז ושמרתם את-כל-חקתי ואת-כל-משפטי, ועשיתם אתם:  אני, יהוה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז