תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק יד

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  ב זאת תהיה תורת המצרע, ביום טהרתו:  והובא, אל-הכהן.  ג ויצא, הכהן, אל-מחוץ, למחנה; וראה, הכהן, והנה נרפא נגע-הצרעת, מן-הצרוע.  ד וצוה, הכהן, ולקח למטהר שתי-צפרים חיות, טהרות; ועץ ארז, ושני תולעת ואזב.  ה וצוה, הכהן, ושחט, את-הצפור האחת--אל-כלי-חרש, על-מים חיים.  ו את-הצפר החיה יקח אתה, ואת-עץ הארז ואת-שני התולעת ואת-האזב; וטבל אותם ואת הצפר החיה, בדם הצפר השחטה, על, המים החיים.  ז והזה, על המטהר מן-הצרעת--שבע פעמים; וטהרו, ושלח את-הצפר החיה על-פני השדה.  ח וכבס המטהר את-בגדיו וגלח את-כל-שערו, ורחץ במים וטהר, ואחר, יבוא אל-המחנה; וישב מחוץ לאהלו, שבעת ימים.  ט והיה ביום השביעי יגלח את-כל-שערו, את-ראשו ואת-זקנו ואת גבת עיניו, ואת-כל-שערו, יגלח; וכבס את-בגדיו, ורחץ את-בשרו במים--וטהר.  י וביום השמיני, יקח שני-כבשים תמימם, וכבשה אחת בת-שנתה, תמימה; ושלשה עשרנים, סלת מנחה בלולה בשמן, ולג אחד, שמן.  יא והעמיד הכהן המטהר, את האיש המטהר--ואתם:  לפני יהוה, פתח אהל מועד.  יב ולקח הכהן את-הכבש האחד, והקריב אתו לאשם--ואת-לג השמן; והניף אתם תנופה, לפני יהוה.  יג ושחט את-הכבש, במקום אשר ישחט את-החטאת ואת-העלה--במקום הקדש:  כי כחטאת האשם הוא, לכהן--קדש קדשים, הוא.  יד ולקח הכהן, מדם האשם, ונתן הכהן, על-תנוך אזן המטהר הימנית; ועל-בהן ידו הימנית, ועל-בהן רגלו הימנית.  טו ולקח הכהן, מלג השמן; ויצק על-כף הכהן, השמאלית.  טז וטבל הכהן, את-אצבעו הימנית, מן-השמן, אשר על-כפו השמאלית; והזה מן-השמן באצבעו שבע פעמים, לפני יהוה.  יז ומיתר השמן אשר על-כפו, יתן הכהן על-תנוך אזן המטהר הימנית, ועל-בהן ידו הימנית, ועל-בהן רגלו הימנית--על, דם האשם.  יח והנותר, בשמן אשר על-כף הכהן, יתן, על-ראש המטהר; וכפר עליו הכהן, לפני יהוה.  יט ועשה הכהן, את-החטאת, וכפר, על-המטהר מטמאתו; ואחר, ישחט את-העלה.  כ והעלה הכהן את-העלה ואת-המנחה, המזבחה; וכפר עליו הכהן, וטהר.  {ס}

כא ואם-דל הוא, ואין ידו משגת--ולקח כבש אחד אשם לתנופה, לכפר עליו; ועשרון סלת אחד בלול בשמן, למנחה--ולג שמן.  כב ושתי תרים, או שני בני יונה, אשר תשיג, ידו; והיה אחד חטאת, והאחד עלה.  כג והביא אתם ביום השמיני, לטהרתו--אל-הכהן:  אל-פתח אהל-מועד, לפני יהוה.  כד ולקח הכהן את-כבש האשם, ואת-לג השמן; והניף אתם הכהן תנופה, לפני יהוה.  כה ושחט, את-כבש האשם, ולקח הכהן מדם האשם, ונתן על-תנוך אזן-המטהר הימנית; ועל-בהן ידו הימנית, ועל-בהן רגלו הימנית.  כו ומן-השמן, יצק הכהן, על-כף הכהן, השמאלית.  כז והזה הכהן, באצבעו הימנית, מן-השמן, אשר על-כפו השמאלית--שבע פעמים, לפני יהוה.  כח ונתן הכהן מן-השמן אשר על-כפו, על-תנוך אזן המטהר הימנית, ועל-בהן ידו הימנית, ועל-בהן רגלו הימנית--על-מקום, דם האשם.  כט והנותר, מן-השמן אשר על-כף הכהן, יתן, על-ראש המטהר--לכפר עליו, לפני יהוה.  ל ועשה את-האחד מן-התרים, או מן-בני היונה, מאשר תשיג, ידו.  לא את אשר-תשיג ידו, את-האחד חטאת ואת-האחד עלה--על-המנחה; וכפר הכהן על המטהר, לפני יהוה.  לב זאת תורת, אשר-בו נגע צרעת, אשר לא-תשיג ידו, בטהרתו.  {פ}

לג וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר.  לד כי תבאו אל-ארץ כנען, אשר אני נתן לכם לאחזה; ונתתי נגע צרעת, בבית ארץ אחזתכם.  לה ובא אשר-לו הבית, והגיד לכהן לאמר:  כנגע, נראה לי בבית.  לו וצוה הכהן ופנו את-הבית, בטרם יבא הכהן לראות את-הנגע, ולא יטמא, כל-אשר בבית; ואחר כן יבא הכהן, לראות את-הבית.  לז וראה את-הנגע, והנה הנגע בקירת הבית, שקערורת ירקרקת, או אדמדמת; ומראיהן שפל, מן-הקיר.  לח ויצא הכהן מן-הבית, אל-פתח הבית; והסגיר את-הבית, שבעת ימים.  לט ושב הכהן, ביום השביעי; וראה, והנה פשה הנגע בקירת הבית.  מ וצוה, הכהן, וחלצו את-האבנים, אשר בהן הנגע; והשליכו אתהן אל-מחוץ לעיר, אל-מקום טמא.  מא ואת-הבית יקצע מבית, סביב; ושפכו, את-העפר אשר הקצו, אל-מחוץ לעיר, אל-מקום טמא.  מב ולקחו אבנים אחרות, והביאו אל-תחת האבנים; ועפר אחר יקח, וטח את-הבית.  מג ואם-ישוב הנגע ופרח בבית, אחר חלץ את-האבנים, ואחרי הקצות את-הבית, ואחרי הטוח.  מד ובא, הכהן, וראה, והנה פשה הנגע בבית--צרעת ממארת הוא בבית, טמא הוא.  מה ונתץ את-הבית, את-אבניו ואת-עציו, ואת, כל-עפר הבית; והוציא אל-מחוץ לעיר, אל-מקום טמא.  מו והבא, אל-הבית, כל-ימי, הסגיר אתו--יטמא, עד-הערב.  מז והשכב בבית, יכבס את-בגדיו; והאכל בבית, יכבס את-בגדיו.  מח ואם-בא יבא הכהן, וראה והנה לא-פשה הנגע בבית, אחרי, הטח את-הבית--וטהר הכהן את-הבית, כי נרפא הנגע.  מט ולקח לחטא את-הבית, שתי צפרים, ועץ ארז, ושני תולעת ואזב.  נ ושחט, את-הצפר האחת, אל-כלי-חרש, על-מים חיים.  נא ולקח את-עץ-הארז ואת-האזב ואת שני התולעת, ואת הצפר החיה, וטבל אתם בדם הצפר השחוטה, ובמים החיים; והזה אל-הבית, שבע פעמים.  נב וחטא את-הבית--בדם הצפור, ובמים החיים; ובצפר החיה, ובעץ הארז ובאזב--ובשני התולעת.  נג ושלח את-הצפר החיה, אל-מחוץ לעיר--אל-פני השדה; וכפר על-הבית, וטהר.  נד זאת, התורה, לכל-נגע הצרעת, ולנתק.  נה ולצרעת הבגד, ולבית.  נו ולשאת ולספחת, ולבהרת.  נז להורת, ביום הטמא וביום הטהר; זאת תורת, הצרעת.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז